רע"א 41294-08-15 עיראקי ג'מאל נ' א.ק. גליל תשתיות בע"מ

1.בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בפתח תקווה מיום 19.07.15 (כב' השופטת ר' שרון), אשר דחה את בקשת המבקש לבטל החלטה מיום 27.05.15 שנתנה תוקף להסכמת הצדדים לביצוע בדיקת פוליגרף אשר תכריע את תוצאות ההליך.

2.ההליכים בבימ"ש קמא -

בין הצדדים תלויה ועומדת תביעה שהגישה המשיבה כנגד המבקש. ביום 13.05.15 ניתן תוקף של החלטה להסדר דיוני בין הצדדים על פיו נציגי הצדדים יבדקו בבדיקת פוליגרף כאשר העניין העומד לבדיקה הוא האם שילם המבקש למשיבה עבור עבודות נוספות שביצעה, מעבר לעבודות שהוגדרו בחוזה. תוצאות הבדיקה תהיינה יחידות ומכריעות במסגרת בירור התביעה ופסק הדין ינתן על פיהן. שאלת הוצאות הצדדים תוכרע ע"י ביהמ"ש אשר יקח בחשבון את ההתדיינות היקרה שנחסכה. בהסדר שגובש נאמר במפורש כי משמעות ההסכמה הדיונית הוסברה לצדדים והם הבינוה.

לטענת המבקש בבקשה לביטול ההסכמה הדיונית, הוא היה מיוצג מתחילת ההליך. ביום הדיון לא חש בטוב ועל כן הישיבה התקיימה בהעדרו. אין חולק כי בא כוחו באותה עת קיבל את הסכמת המבקש לביצוע בדיקת הפוליגרף בשיחה טלפונית שהתקיימה ביניהם. ואולם, המבקש טוען כי הסכמתו ניתנה מבלי שהבין את משמעות הדבר. לטענתו, רק משברר מתי הדיון הבא ובא כוחו השיב לו שלא יהיו דיונים נוספים וכי פסק הדין יינתן על יסוד תוצאות בדיקת הפוליגרף, ביקש לבטל את הסכמתו. לטענתו הוא אינו חושש מתוצאות ההליך, ואף אינו יודעת תוצאת בדיקת הצד שכנגד (בדיקה שכבר נערכה) ואולם הוא מבקש שיתנהל הליך מלא. המבקש מיוצג בבקשה זו על ידי עו"ד אחר, לאחר שעוה"ד שייצג אותו בשעת גיבוש ההסכמה ואישורה- פוטר.

המשיבה מתנגדת לבקשה. לשיטתה, אין מקום לבטל את הסכמת שני הצדדים. לטענתה, המבקש התנה הסכמתו בבדיקת מנהל המשיבה והוא אכן נבדק. בקשת המבקש הוגשה רק לאחר בדיקת המנהל ומכאן ניתן ללמוד כי המבקש חושש להיבדק.

3.החלטת בימ"ש קמא נושא הבקשה -

מדובר במבקש הטוען לפגם ברצון בכריתת ההסכם. לטענתו, הוא הסכים לבדיקה מבלי שהבין שתוצאותיה יסיימו את ההליך ועל פיהן ההליך יוכרע.

בית המשפט מצא כי יש לדחות את הבקשה. מדובר בהסכמה דיונית אשר נועדה לסיים את ההליך ויש בו משום "קניית סיכון" מצד שני הצדדים. הלכה היא כי משהסכימו הצדדים לבדיקת פוליגרף, כל עוד אין פגם חוזי בהסכמתם, אין סיבה לפסול את ההסכם. בעניינינו, אין קושי בהבנת תוכנו של ההסכם ויש לבדוק את טענת המבקש בדבר "פגם ברצון" לכאורה. מדובר בבקשה שהוגשה חודשיים לאחר אישור ההסכמה. מהבקשה עולה כי ההבנה אליה הגיע המבקש מאוחר יותר היתה למעשה מספר ימים לאחר אישור ההסכמה מתוך שיחה שנערכה בין המבקש לבין ב"כ דאז. חרף זאת המתין המבקש חודשיים ימים עד להגשת הבקשה. מצופה היה כי בקשה מסוג זה תוגש באופן בהול. גם כאשר זומן המבקש לבדיקה לא ביקש לחזור בו ממנה ולא ציין כי למעשה לא הבין משמעותה, אלא ביקש לשנות את המועד בשל היותו בצום במועד המקורי. הבקשה הוגשה רק לאחר שמנהל המשיבה כבר ביצע את הבדיקה.

לפיכך, לא שוכנע בימ"ש קמא כי המבקש לא הבין בשעתו את ההסדר הדיוני לו נתן את הסכמתו. המבקש היה מיוצג לאורך כל הדרך, הוא אינו חולק על כך שאישר את הסכמתו בשיחה טלפונית עם ב"כ. עולה כי המבקש נהג בקלות דעת, ואף הביע זלזול בהליך השיפוטי משטען כי הסכמתו ניתנה מבלי שהבין את ההצעה רק "כדי שאוכל להמשיך לנוח בביתי". בנסיבות אלו נדחתה הבקשה והמבקש חוייב בהוצאות בסך 1,300 ₪.

4.תמצית טענות המבקש-

לטענת המבקש הוא לא סרב לעריכת הבדיקה מאחר שלא הבין שתוצאותיה יכריעו את ההליך אלא שאין הוא מעוניין כי אמינותו תקבע על ידי מכשיר שאמינותו שנויה במחלוקת. המבקש המתין חודשיים כי לאחר השיחה עם ב"כ התייעץ עם אנשים ותר אחר עו"ד אחר, על עוה"ד היה ללמוד את התיק ונדרשו לכך שבועיים כתקופה סבירה, המבקש סבר כי כל עוד לא בוטלה החלטת בימ"ש עליו לערוך את הבדיקה ולכן ביקש את דחיית מועד בשל הצום ביום שנקבע, אך לא בשל הסכמתו לבדיקה. במהלך שיחה קצרה עם עורך דינו בטלפון, ביום הדיון, לא יכל המבקש להבין משמעות הבדיקה. המבקש נעדר מהדיון ובית המשפט לא יכל לעמוד על הסכמתו לבדיקה והבנתה.

5.דיון והכרעה -