רע"א 41191-04-16 קרעאן ואח' נ' עיאדה

המשיב הגיש לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל בעכו שטר בסך 40,000 ₪, שנמשך על ידי המבקשת 1 ולו ערבו המבקשים 2 ו-3.

המבקשים התנגדו לביצוע השטר בטענה כי השטר נפרע על ידם בסמוך למועד פירעונו (10/8/15) ובטרם הוגש לביצוע, והמשיב 3 הוסיף וטען לזיוף חתימתו בגב השטר כמי שערב לפירעונו.

ההתנגדות הועברה לדיון בבית משפט השלום בבאר שבע.

בפתח הדיון הקדים המשיב וטען כי טענת המבקשים לפירעון השטר עוד בטרם הוגש לביצוע, מהווה טענת "פרעתי" המצויה בסמכותו של רשם ההוצל"פ וכי יש לדחות את התנגדותם לביצוע השטר על הסף.

בית המשפט קמא (כב' הרשמת הבכירה ל. וינשטיין) קיבל את טענות המשיב ודחה (בהחלטה מיום 17/6/16) את ההתנגדות לביצוע שטר מן הטעם ש"המקום לטעון כי השיקים נפרעו הוא בלשכת ההוצאה לפועל". יחד עם זאת, קיבל בית המשפט קמא את התנגדותו של המבקש 3 לביצוע השטר בטענת זיוף והתנה את מתן הרשות להתגונן בהפקדת ערובה בסך 20,000 ₪ בקופת בית המשפט.

נגד החלטה זו עותרים המבקשים למתן רשות לערער.

לטענת המבקשים, שגה בית המשפט קמא משקבע כי התנגדותם לביצוע השטר מהווה טענת "פרעתי" המצויה בסמכותו של רשם ההוצל"פ. לשיטתם, ככל שטוענים הם לפירעון השטר עוד בטרם נפתחו הליכי ההוצל"פ נגדם ובטרם התקבלה "האזהרה" אודות פתיחת ההליכים – הרי שמדובר בהתנגדות לביצוע שטר שבסמכות בית המשפט ולא בטענת "פרעתי" שבסמכות ההוצל"פ.

כמו כן, טוענים המבקשים, שגה בית המשפט קמא בכך שהתנה את מתן הרשות להתגונן שניתנה למבקש 3 בהפקדת ערובה בסכום העולה כדי מחצית שווי מלוא סכום השטר שהוגש לביצוע.

המשיב מתנגד לבקשת הרשות לערער וטוען כי בדיון שהתקיים בפני בית המשפט קמא, ב"כ המבקשים הסכים בתחילה למחיקת ההתנגדות ללא צו להוצאות.

אשר לסכום הערובה שנקבע כתנאי למתן הרשות להתגונן, טוען המשיב כי מדובר בסכום ראוי וזאת לאור העובדה שהמבקש 3 טוען דבר והיפוכו. מחד גיסא, טוען הוא כי השטר נפרע עוד בטרם הוגש לביצוע ומאידך גיסא, מבקש הוא לקבוע כי הוא כלל לא ערב לפירעון השטר מאחר וחתימתו זוייפה.