פלונית נ' מדינת ישראל

בקשת רשות לערער על החלטת בית משפט השלום בראשון לציון (כב' הש' י. לבני) מיום 19.6.23 במסגרתה התיר בית המשפט למשיבה לבדוק את המבקשת באמצעות מומחה פסיכיאטרי מטעמה וזאת למרות שהמבקשת לא טענה כלל לנכות נפשית בתביעת הרשלנות הרפואית אותה הגישה כנגד המשיבה, ולא צירפה חוות דעת רפואית מטעמה בתחום זה.

הנדרש לנדון

1. המבקשת, אשר במועדים הרלבנטיים לתביעתה שירתה בצה"ל, הגישה תביעה נזיקית כנגד המשיבה – מדינת ישראל, בטענה כי התרשלה בכך שלא אבחנה את דבר היותה בהיריון, עד ליום הלידה בפועל. המבקשת טענה, בין השאר, כי לאורך תקופה ממושכת היא התלוננה בפני מפקדיה, חבריה לשירות הצבאי והצוות הרפואי שטיפל בה, על חולשה, בחילה, סחרחורות, הקאות, כאבי ראש ותלונות נוספות המעידות על היריון ובכלל זה מחזור שאינו סדיר, ואולם אף אחד מגורמי הצבא לא הפנה אותה לבדיקת היריון כנדרש. לטענתה, הגורמים הרפואיים תלו את תלונותיה בגורמים שונים דוגמת התייבשות וצורך במנוחה ומתוך שכך לא הופנתה לבדיקות המתאימות עד לגילוי ההיריון ביום הלידה בלבד. המבקשת טענה כי לו היה דבר ההיריון נודע לה קודם ללידה היא הייתה פועלת להפסקתו.

    

2. לכתב התביעה צירפה המבקשת חוות דעת רפואית מטעמו של פרופ' יעקב אסף, מומחה לרפואה דחופה. מומחה המבקשת קבע בחוות דעתו כי התרשלות המשיבה במהלך המעקב והטיפול במבקשת היא זו שהובילה לכך שההיריון לא אובחן במועד אלא אך ורק ביום הלידה עצמו.

    

3. המשיבה, קודם להגשת כתב הגנה מטעמה, פנתה למבקשת בבקשה כי זו תיבדק אצל מומחה רפואי מטעמה בתחום הפסיכיאטרי, פרופ' משה קוטלר. המשיבה הבהירה כי העובדה שהמבקשת לא הגישה חוות דעת בתחום הנפשי אין בה למנוע ממנה הגשת חוות דעת שכזו ולמעשה אין למבקשת כל הצדק סביר להתנגדותה לבדיקה.

    

   המבקשת סירבה למבוקש בטענה שכלל לא צירפה לכתב תביעתה חוות דעת בתחום הפסיכיאטרי ומכאן שאין כל בסיס בדין לבקשת המשיבה. עוד נטען כי בקשת המשיבה מהווה למעשה ניסיון לגביית עדות מוקדמת מהמבקשת על נסיבות האירוע, כך שקיים הצדק סביר לסירובה.

    

4. בהחלטת בית משפט קמא מיום 2.5.23 התבקשה המשיבה להבהיר את הבסיס לבקשתה להגשת חוות דעת בתחום הפסיכיאטרי, והמשיבה בתגובתה הוסיפה והציגה מסמכים רפואיים, האחד - מיום 2.12.20 ממנו ניתן להסיק לסברת המשיבה כי המבקשת חששה כי נכנסה להיריון עוד קודם לגיוסה; השני - מסמך מיום XX.XX.21, יום הלידה, ממנו הסיקה המשיבה כי המבקשת חששה שהוריה יינטשו אותה בגלל ההיריון והלידה, ובעיקר מיחסו של אביה לו ייוודעו לו הדברים; והשלישי - מכתבו של פרופ' קוטלר אל ב"כ המשיבה במסגרתו ציין כי "על מנת להעריך את הלך הרוח ומצבה הנפשי של התובעת במהלך ההיריון הלא מדווח, עליי לערוך בדיקה פסיכיאטרית בכדי שאוכל להתרשם ממכלול התנהגויותיה ושיקוליה בסיטואציה הנוכחית".

    

   החלטת בית משפט קמא