רע"א 39527-09-17 שריג נ' שריג

1.לאחר שעיינתי בבר"ע דנן שהוגשה ביום 17.9.17 סברתי כי עסקינן בבקשת רשות ערעור על החלטת כב' רשמת ההוצל"פ הילה דקל צמח מיום 2.7.17 בתיק הוצל"פ 01-06032-14-3 (להלן: "תיק ההוצל"פ").

בהחלטתי מיום 28.9.17 קבעתי כי בנסיבות אלה, נראה כי יש למחוק את הבר"ע שכן על החלטה זו יש להגיש ערעור לבימ"ש שלום ולא בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי, וזאת בהתאם לסעיף 80 (ב) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז – 1967 (להלן: "חוק ההוצל"פ").

בשים לב לאמור, ביקשתי מהמבקש לנמק מדוע יש להגיש בר"ע לבימ"ש זה על החלטה כב' רשמת ההוצל"פ.

2.המבקש הבהיר בהודעה מטעמו מיום 3.10.17 כי בקשת רשות הערעור לא הוגשה על החלטת כב' רשמת ההוצל"פ מיום 2.7.17 כי אם על פסק דינה של כב' רשמת ההוצל"פ בטענת פרעתי מיום 26.10.14 ועל פסק דינו של בימ"ש השלום בתל אביב (כב' הש' עודד מאור) מיום 18.12.14 שדחה את ערעור המבקש על פסה"ד שניתן ע"י כב' רשמת ההוצל"פ מיום 26.10.14.

3.בהחלטתי מיום 8.10.2017 קבעתי כי המבקש יפקיד ערבון ולאחר מכן, ישיב המשיב לבר"ע ולהבהרת המבקש מיום 3.10.17.

הודגש כי בשלב זה לא ניתנת החלטה לגופו של עניין וכי אין בכך כדי לקבוע כי אכן המבקש היה צריך להגיש בר"ע לבימ"ש זה, כפי שנעשה על ידו.

4.המשיב בתשובתו לבר"ע ביקש לדחות את הבר"ע והותיר את ההחלטה בנוגע לדיון בבר"ע כבערעור לשיקול דעת בימ"ש . כמו כן טען כי דין הערעור להידחות.

המשיב לא התייחס לשאלה האם היה מקום להגיש בר"ע לביהמ"ש המחוזי.

5.בענייננו, בטרם אדרש לבחינת הבר"ע לגופו של עניין, יש להכריע בשאלה – האם המבקש היה רשאי להגיש ביום 17.9.17 לבימ"ש זה בר"ע על פסק דינה של כב' רשמת ההוצל"פ בטענת פרעתי מיום 26.10.14 ועל פסק דינו של בימ"ש השלום בתל אביב (כב' הש' עודד מאור) מיום 18.12.14 שדחה את ערעור המבקש על פסה"ד שניתן ע"י כב' רשמת ההוצל"פ מיום 26.10.14.

אקדים ואציין כי יש להשיב על כך בשלילה.