רע"א 39400-02-15 בן ארי נ' אסולין ואח'

1.בפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת איילת דגן) מיום 4.2.2015 בת"א 29747-07-14, במסגרתה נעתרה השופטת קמא לבקשת המשיבים, וחייבה את המבקש בהפקדת ערובה בסך של 20,000 ₪ להבטחת הוצאות המשיבים בהתאם לתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות").

רקע ותוכן ההחלטה קמא

2.ביום 15.7.2014 הגיש המבקש, עורך דין במקצועו, תביעה כספית על סך של 295,000 ₪ נגד המשיבים, בגין אי תשלום שכר טרחה על שירות וייצוג משפטי שנתן להם, בעת רכישת מגרש בקרית חיים (להלן: "עסקת הרכישה").

3.המשיבים הגישו כתב הגנה במסגרתו טענו בין היתר כי אינם חייבים למבקש דבר, לא יוצגו על ידו, הוא הושעה מלשכת עורכי הדין בגין עבירות פליליות שביצע, ולכן גם לא היה מסוגל לבצע כל עבודה משפטית בעבורם.

במקביל, המשיבים גם הגישו בקשה לחייב את המבקש בערובה להוצאותיהם, מכוח תקנה 519 לתקנות, לנוכח סיכויי התביעה הקלושים ומצבו הכלכלי הקשה (פתוחים כנגדו תיקי הוצל"פ בשיעור של כ-4,000,000 ₪), באופן שאם התביעה תדחה לא יוכלו לגבות הוצאותיהם מהמבקש.

4.לאחר עיון בבקשה, בתגובה ותשובה החליטה השופטת קמא ביום 4.2.2015 לקבל הבקשה ולחייב המבקש להפקיד בקופת ביהמ"ש סכום של 20,000 ₪, במזומן או בערבות בנקאית להבטחת הוצאות המשיבים, שאם לא כן, תמחק התביעה.

נימוקי השופטת קמא היו כדלקמן:

א.סיכויי התביעה אינם גבוהים מהטעמים הבאים:

(1)אין הסכם שכר טרחה בכתב בין התובעת לבין מי מהמשיבים, ואף לא הוצג ייפוי כוח מטעם מי מהמשיבים המייפה את כוחו של המבקש לייצגם ו/או לבצע פעולות בשמם.