רע"א 39350-11-16 חי נ' הוד

1.זוהי בקשת רשות לערער על החלטת בית משפט שלום בתיק 30217-03-15 מיום 09/10/16, בגדרה נדחתה בקשה לעיכוב הליכים שהגיש המבקש (להלן: "מר חי") בהסתמך על העובדה כי הצדדים לסכסוך הינם חברים באגודה שיתופית, הצרכנייה של עובדי חברת חשמל לישראל בע"מ (להלן: "הצרכנייה") ובסעיף 1 לחלק ו' לתקנון הצרכנייה, קיים מנגנון בוררות לפתרון סכסוכים.

2.נטען על ידי המבקש בבית המשפט קמא כי יש לעכב את ההליכים שהגישה המשיבה כאן כנגדו, לתשלום פיצוי בגין הוצאת לשון הרע, וזאת בבית המשפט קמא בתיק הנ"ל מכוח סעיף 1 הנ"ל תקנון הצרכנייה ובהתאם לסעיף 5 לחוק הבוררות, תשכ"ח – 1968.

3.יצוין כי ההליכים בין הצדדים החלו בגין אירועים שארעו בישיבת הנהלת האגודה ביום 22/05/13, שבמסגרתה החליפה המשיבה את המבקש בתפקיד גזבר. במהלך אותה ישיבה הוחלפו דברים בין הצדדים, ולטענת המשיבה הטיח בה המבקש אמירות העולות כדי לשון הרע.

מדובר בחילופי דברים הנוגעים למצבה האישי של המשיבה, מצב בנותיה הנכות וטענות לעניין קבלת כספים מקרן הלוואות של וועד העובדים של חברת חשמל.

4.בית המשפט קמא דחה את הבקשה בקובעו כי סעיף 1 לחלק ו' לתקנון הצרכנייה קובע כי סכסוכים הנובעים מעסקי האגודה או נוגעים למובנם של תקנות האגודה, יועברו להכרעה בבוררות. בית משפט קמא קבע כי הסכסוך שבפניו, העוסק בלשון הרע, איננו סכסוך הנובע מעסקי אגודה, ולכן אין להחיל עליו את ההסכמה.

בית המשפט קמא בדק את נוסח הסעיף הרלוונטי בתקנון וכן את כוונת הצדדים, והגיע למסקנה שפורטה לעיל.

5.לאחר שקיבלתי תשובת המשיבה לבקשה ולאחר ששמעתי טענות הצדדים בפני בעל פה, אני סבורה שדין הבקשה להידחות. אני סבורה שהחלטת בית המשפט קמא בדין יסודה ואין מקום להתערב בה. אני סבורה כי בית המשפט קמא קבע כראוי שהמבחן הקובע בנסיבות העניין הוא טיב הדברים שהוחלפו בין הצדדים, שהם מהווים עילה לתביעה שהגישה המשיבה כנגד המבקש ולא האכסניה במסגרתה הושמעו הדברים.

בית המשפט קמא קבע ,כראוי, כי לפי טיב הדברים שהושמעו , ואפילו אלה הושמעו במסגרת ישיבה הקשורה לניהול האגודה, אלו אינם יכולים להיחשב כדברים הנובעים מעסקי האגודה או הקשורים לפרשנות תקנות האגודה. והרי רק במקרה כזה יש מקום להעביר הסכסוך בין הצדדים לבוררות.

6.עיינתי בפסיקה שאליה הופניתי עלי די ב"כ המבקש, ואינני סבורה כי יש בה בכדי להשליך על המקרה דכאן. במקרה כאן מדובר בחילופי דברים אשר אם נאמרו, ואינני קובעת דבר לעניין זה, בין הצדדים מהווים חילופי דברים אישיים שאין להם כל קשר לעסקיה אגודה ומלמדים על קיומו של סכסוך בין הצדדים ללא קשר לעסקי האגודה.