רע"א 39014-05-14 קורן ואח' נ' דנילוב

1.בית משפט השלום בבאר שבע (כב' השופט א. אדם) דחה בקשת המבקשים לדחות על הסף את התביעה שהגיש נגדם המשיב לתשלום סכום של 449,500 ₪.

על כך עותרים הם בפני לרשות לערער.

2.לאחר עיון בבקשה ובתגובת המשיב, על נספחיהן, לא מצאתי הצדקה למתן הרשות לערער.

המבקשים טענו בפני ביהמ"ש קמא, ושבים וטוענים עתה כי אכן הם ערבו למשיב לחובו של אדם בשם אולג – בגדרו של הסכם פשרה שנערך בין הצדדים לאחר שהמשיב פתח בהליכי הוצל"פ (בעילה שטרית) נגד החייב העיקרי (אולג).

ברם, משנסגרו תיקי ההוצל"פ (בעקבות הסדר הפשרה) פקעה אותה הערבות ועל כן דין התביעה נגדם (בעילת הערבות שנתנו להתחייבות אולג עפ"י הסכם הפשרה שקיבל תוקף של פס"ד) להתבטל.

3.ביהמ"ש קמא דחה, ובדין, טענה זו – שכן מצא כי עילת התביעה שביסוד התובענה איננה העילה השטרית המקורית (בגינה נפתחו הליכי ההוצל"פ) אלא עילה מכוח ערבות המבקשים להתחייבות החוזית שהתחייב בה אולג, וערבו לה המבקשים, בגדרו של הסכם פשרה, שקיבל תוקף של פסק דין.

ביהמ"ש קמא הוסיף וציין כי קביעה לכאורית זו (שכן מצויים אנו בשלב המקדמי טרם בירור התובענה) עוגנה בהחלטת בית משפט זה (בתיק ע.א. 1211/08 מיום 4.3.09) שם נבחנה סוגיה ספציפית וקונקרטית זו שבין בעלי הדין דנן בגדרם של הליכי ערעור שהגישו שני המבקשים דנן נגד החלטת ראש ההוצאה לפועל, ערעור שנתקבל ונקבע בו כי ערבותם של המבקשים דנן יסודה אינה בעילה השטרית אלא בעילה החוזית הנפרדת.

4.לא מצאתי שגגה בהחלטה, נשוא בקשת רשות ערעור זו, ובנימוקים התומכים אותה.

אני שב ומפנה גם לנימוקים שפירטתי בהחלטתי שלי מיום 4.3.05 בע.א. 1221/08 הנ"ל.

5.הדברים מקבלים משנה תוקף שעה שהמדובר הינו בבקשת נתבעים למחיקת תביעה על הסף בטענת חוסר עילה.

ככלל, ביהמ"ש לא ימנע מהתובע את יומו בדין בסעד הדראסטי של מחיקה על הסף בהיעדר עילה, אלא מקום בו הדברים מחוורים ונעלים מכל ספק.

במקרה דנן רחוקים הדברים מכך מרחק רב ביותר.

6.איני מביע עמדה באשר לקביעת ביהמ"ש קמא בשולי החלטתו לעניין היקף חלותן של הוראות סעיף 8 לחוק הערבות על התובענה דנן.