רע"א 3752-10-16 סולנת גלובל בע"מ נ' שומינוב

1.בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בנתניה מיום 11.08.16 (כב' הרשמת הבכירה מרי יפעתי) אשר דחה את הבקשה להחייאת תיק בית המשפט קמא, תוך שנדחתה הבקשה לביטול מחיקת התביעה.

2.המבקשת הגישה בקשה לביצוע שטר ללשכת ההוצל"פ, בגין שתי המחאות שנמשכו לפקודתה, החתומות, ע"י המשיב, כ"א ע"ס 10,136 ש"ח. המחאה אחת נמשכה לתאריך 11.10.09 והשנייה נמשכה לתאריך 11.12.10. המשיב הגיש ביום 5.8.12 התנגדות לבקשה בטענה כי נגנב ממנו פנקס שיקים ובו שיקים החתומים על ידו. לטענתו, לא רכש דבר מהמבקשת והכיתוב על גבי השיקים אינו כתב ידו. התיק הועבר לבית משפט השלום בנתניה. נקבע דיון בבית המשפט קמא, אך המבקשת ובא כוחה דאז, עו"ד שמחי, לא התייצבו לדיון ועל כן ניתנה למשיב רשות להתגונן. ביום 6.11.13 הגיש המשיב בקשה למחיקת התביעה לאחר שלא שולמו הפרשי אגרה. לאחר שניתנה למבקשת האפשרות להבהיר מדוע לא תימחק התביעה מחוסר מעש, הורה בית המשפט קמא ביום 20.11.13 על מחיקת התביעה.

עו"ד שמחי עתר בשם המבקשת להורות על ביטול מחיקת ההליך. בהחלטה מיום 26.02.14 נקבע כי לפנים משורת הדין וחרף מחדליה הרבים של המבקשת תבוטל החלטת המחיקה בכפוף לתשלום הוצאות המשיב בסך של 2,000 ₪ ובכפוף לתשלום הפרשי האגרה. המבקשת הגישה בקשה להארכת המועד לתשלום ההוצאות וניתנה לה ארכה של 10 ימים לתשלום ההוצאות והפרש האגרה אחרת, "תיוותר ההחלטה על מחיקת התביעה על כנה". על אף ארכה זו המבקשת לא שילמה את ההוצאות ולא שילמה את הפרשי האגרה בתיק.

לאחר כשנתיים, ביום 21.2.16, הגישה המבקשת באמצעות ב"כ עו"ד בידרמן בקשה לעיון בתיק, בקשה שנענתה כמבוקש בו ביום. ביום 14.4.16 הגישה המבקשת בקשה להחייאת התיק וביטול מחיקתו. כאמור, בית המשפט קמא דחה את הבקשה. על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפניי.

3.המבקשת טוענת כי שגה בית המשפט קמא עת דחה את בקשתה. לטענתה, בתמצית, ההמצאות בוצעו לב"כ המבקשת דאז, עו"ד שמחי, אך הוא לא יידע אותה בהחלטות שניתנו והמבקשת או מי מטעמה לא ידעו אודות קיומו של הדיון, כמו גם אודות החלטות נוספות שניתנו; החברה נמצאת בפירוק מרצון וב"כ המבקשת כיום משמשת כמפרקת החברה ויש לקבל את התצהיר שהוגשו מטעמה; המבקשת נמנעה מלפעול בתיק עקב רשלנותו של עו"ד שמחי ולא ידעה מהנעשה בתיק; למשיב ישנן חובות כלפי המבקשת ויש לברר את חובותיו; בית המשפט קמא העדיף לאמץ כללי פרוצדורה על פני תחושת הצדק וחקר האמת.

4.לאחר שעיינתי בבקשה ונספחיה, אני סבורה כי דין הבקשה להידחות, אף ללא צורך בקבלת עמדת הצד שכנגד.

לא מצאתי כי נפלה שגגה בהחלטתו של בית המשפט קמא או כי נגרם למבקשת עיוות דין, החלטת בית המשפט קמא מנומקת ולא מצאתי להתערב בה.

הבקשה לביצוע שטר הועברה לבית המשפט בחודש אוגוסט 2012, ובחודש נובמבר 2013 הורה בית המשפט על מחיקת התביעה. בית המשפט קמא, כאמור, נעתר לבקשת המבקשת לביטול מחיקת התביעה וזאת בכפוף לתשלום הוצאות למשיב ותשלום הפרשי האגרה, ואף נתן לה ארכה להסדרת התשלום. בית המשפט קמא נתן למבקשת הזדמנויות רבות לניהול תביעתה כך בהחלטתו שלא למחוק את התביעה כאשר ב"כ לא התייצב לדיון בהתנגדות , כך כאשר אפשר לה לבטל את מחיקת התביעה מחוסר מעש וכך כאשר נתן לה ארכה להסדרת התשלום. המבקשת החמיצה פעם אחר פעם הזדמנויות אלו ועליה לשאת בתוצאות מחדליה שלה.

המבקשת טוענת כי עו"ד שמחי, ב"כ דאז, לא ידע אותה על החלטות אלו ואין לפקוד עליה את רשלנותו שלו. המבקשת מדגישה כי עו"ד שמחי בהתנהלותו מנע ממנה את זכות הגישה לערכאות ויש לתת לה את יומה כעת לאחר שהובאו לידיעתה כשלים אלו. טענה זו יש לדחות; אין מקום להפריד בין המבקשת ובין בא כוחה דאז ואת טענותיה כלפיו עליה להעלות במסגרת הליך נפרד אשר באפשרותה לנקוט. אין מקום לפתוח ההליך מחדש שנים רבות לאחר מחיקתו בשל אותם כשלים נטענים. בעניין זה יש להפנות לדברי השופט (כתוארו אז) גרוניס ברע"א 8810/11 מקופאל בע"מ נ. אחים רזקאללה (פורסם בנבו, 7.2.12) :

"טענותיה של המבקשת נגד הפרקליט הקודם צריכות להיות מוצגות במסגרת הליך אזרחי שהמבקשת רשאית, כמובן, להגיש נגד אותו פרקליט (ראו, בר"ע 88/72 אורן נ' מיכאל, פ"ד כו(1) 772, 774 (1972); ע"א 579/90 רוזין נ' בן-נון, פ"ד מו(3) 738, 744-743 (1992)); אין כל סיבה שהצד שכנגד, היינו המשיבים דכאן, הם הנתבעים בתובענה, יידרשו לחזור עתה להליך האזרחי שנסתיים מבחינתם עוד בשנת 2008. מבחינת המשיבים ההליך נסתיים שלוש שנים לפני הגשתה של בקשת הביטול. המשיבים רשאים היו להניח שההליך האזרחי שהוגש על ידי המבקשת בשנת 2002 סגור וחתום ולא ניתן לפותחו מחדש בחלוף תקופה כה ארוכה".