רע"א 3726-05-16 פרץ נ' חן רוזן מרזבים ואח'

1.בפני בקשה לפטור מהפקדת עירבון בסך של 5,000 ₪, על הפקדתו הורתה כב' השופטת צ'רניאק בהחלטתה מיום 11/7/16. הפקדת העירבון נקבעה כתנאי לשמיעת הערעור על פסק דינו של כב' השופט טל חבקין מיום 17/3/16, בבית משפט לתביעות קטנות בתל אביב. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות לה, קובעת אני כי דינה להידחות, להלן נימוקיי.

2.הוראת תקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות") מחייבת מערער להפקיד ערבון בערעור ומעגנת את הכלל, אשר לצדו אף נקבע החריג שבתקנה 432(א) לתקנות (ראה: בש"א 1528/06 יוסף ורנר ואח' נ' כונס הנכסים הרשמי).

3.על תכליתו של העירבון והשיקולים בקביעתו שב ועמד בית המשפט העליון (כב' השופט ג'ובראן) בבשג"ץ 4934/14 מילנה גורנשטיין נ' כנסת ישראל (21/7/14) [פורסם במאגרים]:

"הערובה שחובתה נקבעה בתקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: התקנות או תקנות סדר הדין האזרחי) נועדה להבטיח את הוצאות המשיב.

ברירת המחדל לסוג הערובה היא הפקדת עירבון (תקנה 428 לתקנות).

כאשר הרשם או המזכיר הראשי של בית המשפט קובעים את גובה העירבון להפקדה, עליהם לשקול בין היתר את מספר המשיבים; שווי סכום התביעה; סכום ההוצאות שנקבעו בערכאה או בערכאות הקודמות והשיקולים לכך; וזהות המערער (ראו למשל: רע"א 4763/12 ויסולי נ' דלק נדל"ן בע"מ ...).

תקנה 429 לתקנות מאפשרת לבעל דין לבקש לערוב בדרך אחרת להוצאות המשיב, והכרעה בבקשה זו נתונה לרשם (או למזכיר הראשי של בית המשפט) במעמד צד אחד ..."

4.בעל דין רשאי לעתור לפטור מהפקדת ערבון או להפחתתו מטעמים של קושי כלכלי להפקידו ועליו הנטל להוכיח שני תנאים מצטברים. הראשון שמצבו הכלכלי אינו מאפשר לו להפקיד את העירבון והשני שלהליך שהוגש סיכוי להצליח (ראה: בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי). די שלא עמד בתנאי אחד כדי שבקשתו תדחה. זאת ועוד, על פי ההלכה לצורך בחינת התנאי הראשון לא די בבדיקת המסוגלות האישית של בעל הדין אלא יש להוכיח שניסה להסתייע בחבריו וקרוביו לשם הפקדת העירבון, או להציג טעם מספק מדוע לא עשה כן. ואילו לצורך בחינת התנאי השני, לא די בהוכחה לכאורית של סיכוי כלשהו, אף נמוך, להליך או לקיומה של עילה, בדומה לבקשת פטור מהפקדת ערובה, אלא נדרשים סיכויי הצלחה גבוהים יותר כדי לקבל פטור כאמור.

5.במקרה שלפנינו המבקש כלל לא הוכיח חוסר יכולת כלכלית, ומתגובתו עולה כי סבור הוא שאינו אמור לספק מידע שכזה שכן המשיב אינו "פקיד שומה". בניגוד לדעתו של המבקש, עליו לפרוש את התשתית העובדתית המלאה ובכלל זה מצבת נכסיו והכנסותיו, חשבונות בנק וכו'. המבקש לא עשה כן; המבקש אינו מכחיש כי יש ברשותו נכס – בית מגוריו; המבקש אינו מכחיש כי ביצע שיפוצים בביתו ועמד בתשלומם. המבקש אינו מפרט כלל כי פנה לקרובים על מנת להעמיד את העירבון המבוקש. אציין כי אין מדובר בסכום גבוה אלא בסך של 5,000 ש"ח.

6.לגבי התנאי השני – סיכויי הערעור - אזכיר כי מדובר בבקשת רשות ערעור, על כל המשתמע מכך. על פניו פסק הדין של בית משפט לתביעות קטנות הינו מנומק וניתן לאחר שנשמעו ראיות בתיק ומונה מומחה מוסכם על ידי הצדדים, על כל המשתמע מכך. הסיכוי שתינתן רשות ערעור אינו גבוה מקום בו מבקש המבקש להשיג על פסק דין שניתן לאחר שמונה מומחה מוסכם. עוד אציין כי יש לתת את הדעת להתמשכות ההליכים בבית משפט לתביעות קטנות; בהוצאות הגבוהות שנגרמו שלא עומדות בפרופורציה לסכום התביעה ובוודאי שלא לסכום שנפסק. יש להבטיח כי אם וככל שתינתן רשות ערעור, יהא למשיב מקור להיפרע הימנו.

7.מכל הטעמים הללו, הבקשה נדחית. המבקש יפעל להפקדת העירבון וזאת עד ליום 15.11.16. ככל שלא יופקד העירבון יימחק או יירשם הערעור לדחייה, בהתאם לעניין.

מעקב מזכירות ליום 17.11.16.