רע"א 36749-09-14 ארד נ' אופק ואח'

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב (כב' השופטת כוכבה לוי) מיום 21.8.14 במסגרתו התקבלה תובענת המשיבים באופן חלקי והמבקשת חויבה לשלם סך של 17,087 ₪.

המשיבים שכרו דירה מהמבקשת ובסיום תקופת השכירות הגישו תביעתם בגין נזקים שנגרמו להם לטענתם כתוצאה משיפוץ שהתקיים בבניין במהלך תקופת השכירות, ליקויים בדירה, נזקים כלליים כמו כן עתרו להשבת סכום ערבון שחולט על ידי המבקשת ולטענתם שלא כדין.

הלכה היא כי "אמת המידה למתן רשות ערעור על פסק דין שמקורו בתביעה קטנה הינה מחמירה עוד יותר, ולפיכך היא תינתן רק במקרים חריגים ביותר שעולה בהם שאלה משפטית בדרגת חשיבות גבוהה ביותר או שניכר בהם "עוול זועק"." (ראו: רע"א 7220/13 אלראי נ' גולדמן, 10.12.13).

פסק הדין נושא הבר"ע מבוסס רובו ככולו על ממצאים עובדתיים של ערכאה דיונית אשר התרשמה באופן ישיר מהראיות והעדויות שהוצגו בפניה.

ההלכה השוררת היא שערכאת ערעור אינה מתערבת בממצאים עובדתיים של הערכאה המבררת אלא במקרים חריגים שאינם בנמצא כאן.

לא מצאתי בפרוטוקול הדיון שהתקיים בסיס כלשהו לטענת המבקשת לפיה מנעה ממנה ערכאה דיונית להביא עדים או להציג ראיות מטעמה. טענתה של המבקשת כי ערכאה דיונית לא איפשרה לאביה להעיד משום שהוא עורך דין או הרחיקה אותו מהדיון מטעם זה אין לה אחיזה בפרוטוקול.

מנגד, המשיבים בתגובתם לבר'ע מציינים כי האב הורחק מהדיון משום שהתנהג בצורה לא נאותה. המבקשת לא ביקשה להשיב על תגובה זו וגם לא צורף לבר'ע תצהיר מהאב על כך שביקש להעיד בפני ערכאה קמא וזו סרבה או שהגיע לדיון במטרה להעיד. יש להניח בנסיבות בהן נטען כי האב הוא עו'ד , שאם אמנם לא היה ניתן לו להעיד היתה המבקשת בהדרכתו מגישה לאלתר בקשה לתיקון הפרוטוקול כדי שישקף עובדה זו.

בין כה וכה לא הובהר בבר'ע במה היתה יכולה עדותו של האב להוסיף מקום שהמבקשת וכן בעלה העידו במשפט וכאשר עיון בתיק קמא מעלה כי כתב הגנתה של המבקשת כלל עשרות עמודי ראיות שהוגשו בפני בית המשפט ומשכך ברור כי המבקשת הייתה מודעת לזכותה להגיש ראיות ואף ניצלה זאת.

העובדה כי המבקשת נמנעה בנסיבות בהן אביה הוא עו'ד אשר אף ליווה אותה לדיון - מלבקש את ערכאה דיונית לתקן את הפרוטוקול בין לפני מתן פסק הדין ובין לאחריו כדי לבסס את טענותיה על פגם מהותי בדיון אומרת דרשני באופן שיש להניח שכך שלא ארע.