רע"א 36693-09-16 זיידנה ואח' נ' לישראל ואח'

 1. בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בבאר-שבע (כב' השופטת אורית ליפשיץ) מיום 1.9.16, אשר במסגרתה נדחתה בקשת המבקשים ליתן צו מניעה זמני, אשר יאסור על המשיבות, או מי מטעמן, להיכנס לשטחים בהם מחזיקים המבקשים, לטענתם, עד להכרעה בתביעה שהגישו למניעת הפרעה ולהחזרת גזלה (לפי סעיפים 17 ו-19 לחוק המקרקעין).

2.המבקשים מחזיקים, לטענתם, במקרקעין הידועים כגוש 1000225, 1000247 ו-1000275, חלקות זבלה 35 ו-66, סמוך לצומת דבירה. לטענתם, מוחזקים המקרקעין ברצף על ידי משפחותיהם מאז שנת 1926, כאשר במהלך כל התקופה, שימשו המקרקעין לחקלאות, לרבות גידולי שדה ומרעה.

המבקשים גילו, לטענתם, ביום 2.8.16, או סמוך למועד זה, כי בכוונת המשיבה מס' 1 (להלן: גם "קק"ל"), לבצע עבודות עפר ונטיעת עצים במקרקעין. המבקשים למדו על כוונה זו לאחר שבמועד האמור הוצבו במקרקעין שלטים מטעם המשיבות, אשר אסרו על הכניסה למקרקעין, או לחלק מהן.

3.ביום 7.8.16 הגישו המבקשים בקשה ראשונה לצו מניעה ובמסגרתה טענו, כי משפחותיהם מחזיקות, כאמור, במקרקעין ברצף משנת 1926, החזקה גלויה, ולטענת המבקשים – בהסכמת הרשויות. כן טענו, כי המקרקעין נרכשו על ידי מי מבני המשפחה שהמבקשים הינם יורשיהם – חלקה 35 בשנת 1926 וחלקה 66 – בשנת 1940 (להלן: "המקרקעין"), כאשר המבקשים או אבותיהם, הגישו תזכירי תביעה ביחס למקרקעין, על פי פקודת הסדר זכויות במקרקעין (נוסח חדש) תשכ"ט 1969, עוד בשנת 1977.

המבקשים טענו, כי עד בירור תביעותיהם, כמפורט בתזכירי התביעה, יש "... לקבע את המצב הקיים כדי שלא לגרום נזק בלתי הפיך למבקשים". זאת, משום שהמקרקעין משמשים אותם לגידולים חקלאיים ומרעה, עליהם מתקיימות משפחותיהם.

4.בקשה ראשונה זו נדונה על ידי בית המשפט קמא במעמד צד אחד. בהחלטה מפורטת ומנומקת שניתנה ביום 7.8.16, קבע בית המשפט קמא, בין היתר, כי המבקשים לא ביססו את זכותם הנטענת במקרקעין על תשתית ראייתית לכאורית מספקת, כאשר תזכירי תביעה לכשעצמם, אינם מהווים ראיות להוכחת זכות במקרקעין. בית המשפט ציין בהחלטתו, כי לבקשה הראשונה גם לא צורפו מסמכים מהותיים, שיוכלו להעיד על זכויותיהם הנטענות של המבקשים במקרקעין.

בית המשפט קמא ציין, כי המבקשים גם לא צירפו כל ראייה, להוכחת טענתם בדבר החזקתם במקרקעין בהסכמת המדינה או רשות מרשויותיה.

בית המשפט קמא סבר, כי הבקשה הוגשה בשיהוי, מספר ימים לאחר שמבקשים גילו, לטענתם, את השלטים, אשר בעקבותיהם למדו על כוונת הקק"ל לבצע עבודות במקרקעין.

בית המשפט קמא מצא שלא להיענות לבקשה, במתכונת בה הוגשה, אך התיר למבקשים להגיש בקשה חדשה, אשר תבהיר את הדרוש הבהרה, ותיתמך באסמכתאות נוספות.

המבקשים לא השלימו עם ההחלטה, ופנו, עוד באותו היום, 7.8.16, לבית משפט זה, בבקשת רשות ערעור (רע"א 16603-08-16), אשר נדחתה בו ביום, בהחלטת כב' השופט י. פרסקי.