רע"א 3631-10-16 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' צדיקוב

1.לפני בקשת רשות לערער על החלטת בית משפט השלום בתל אביב (כב' השופטת הבכירה אושרי פרוסט – פרנקל) מיום 1/8/16 בת.א. 44022-09-14 ולפיה התקבלה בקשתו של התובע – המשיב להוצאת חוות דעת שהוגשה ע"י המבקשת – הנתבעת.

2.עסקינן בתביעה לתגמולי ביטוח על פי חוזה ביטוח שהוגשה ע"י המשיב בגין אובדן יהלומים.

בכתב התביעה תיאר איך, כאשר היה בלוס אנג'לס ביום 21/6/13, הוא נסע בדרכו לבית המלון ואז פגע ברכב מסחרי שעמד בצד הדרך. הוא נלקח לבית חולים באמבולנס. מזוודתו ותיק עור שהיו ברכב נמצאו, אך תיקו האישי ופאוצ'ים עם מלאי היהלומים לא נמצאו.

3.המבקשת – הנתבעת הגישה בקשה להגשת ראיותיה רק לאחר סיום שמיעת עדויות התביעה (בקשה מס' 3), ולאחר שבית משפט קמא עיין במסמכים נושא הבקשה "אשר גילויים מתבקש אך לאחר תום פרשת התביעה" (מתוך בקשה שהוגשה ביום 24/6/15) דחה בית משפט בהחלטה מנומקת מיום 30/6/15 את הבקשה.

4.ב"כ המשיב הגיש בקשה להורות על הוצאת חוות דעת מומחה שצורפה לראיות הנתבעת שהוגשו בחודש יוני 2016.

יובהר, כי ראיות התובע הוגשו עוד בחודש נובמבר 2015 וישיבת ההוכחות הראשונה התקיימה ביום 14/3/16.

הבקשה מתייחסת לחוות דעת בוחן תנועה מיום 11/3/15.

כב' השופטת פרוסט – פרנקל קיבלה את הבקשה. בהחלטתה ציינה, כי מסמך זה לא נכלל במסגרת הבקשה להגשת ראיות לאחר סיום שמיעת עדויות התביעה בכלל "ולעניין מהימנותו של התובע, בפרט..." וכי היה צריך לגלות המסמך במסגרת גילוי המסמכים, בייחוד לאור העובדה שבקשת הנתבעת (בקשה מס' 3) – נדחתה.

נקבע, כי מאחר שמדובר במסמך המוגש לעניין מהימנותו של התובע, היה צריך לחשוף אותו במסגרת ההליכים המקדמיים ולא לצרפו רק בשלב הבאת הראיות.