רע"א 36185-10-14 ארמלי נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ

1.בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בקריות (כב' השופט נאסר ג'השאן) בת"א 18716-12-13, בה דחה בית משפט קמא את בקשת המבקש להתיר לו להביא ראיות לסתור את קביעת הועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי מיום 16/01/12 ולמנות מומחה רפואי בתחום אף-אוזן-גרון.

העובדות הרלבנטיות

2.המבקש נפגע בתאונת דרכים, שהוכרה כתאונת עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי ביום 28/10/08. במסגרת התאונה נחבל התובע בפנים, נגרם לו שבר באפו והוא טופל בבית החולים לגליל המערבי נהריה.

3.ועדות רפואיות של המוסד לביטוח לאומי, שדנו בעניינו של המערער, קבעו כדלקמן:

ועדה רפואית מדרג ראשון מיום 26/03/10 קבעה למערער נכות זמנית בשיעור של 10%, מיום 01/01/09 ועד ליום 28/02/10.

ועדה רפואית לעררים מיום 10/08/11 קבעה אף היא למערער נכות זמנית בשיעור של 10%, מיום 01/01/09 ועד ליום 28/02/10.

ועדה רפואית מדרג ראשון מיום 16/01/12 קבעה למערער נכות צמיתה בשיעור של 0%, החל מתאריך 01/03/10.

4.בעקבות קביעה זו, הגיש המבקש, כאמור, בקשה להבאת ראיות לסתור, כאשר לטענתו, התעלמה הועדה הרפואית ממסמכים רפואיים אובייקטיביים, אשר תיעדו שינויים בצורת האף ואובדן חוש הריח.

5.במסגרת הכרעתו של בית משפט קמא, דן בית משפט קמא בהלכה הנוהגת לעניין הבאת ראיות לסתור. לאחר שדן בטענות המבקש אחת לאחת, ראה לדחות את בקשתו.

בית משפט קמא הסביר בהחלטתו, כי טענת המבקש, לפיה התעלמה הועדה מממצאים אובייקטיביים העולים מהמסמכים הרפואיים, אין די בה, שכן עיון בפרוטוקולים של הועדות הרפואיות השונות מדרג ראשון ואלה שנערכו על ידי הועדה הרפואית לעררים מעלה, כי הועדות היו מודעות לניתוח שעבר התובע באפו, היו מודעות אף לסטייה כלשהי במחיצת האף ולחסימה במחיצת אף שמאל ללא חסימה של נתיבי האוויר ואולם, אלה סברו, כי אין בכך כדי להצדיק קביעת נכות רפואית.

עוד קבע בית משפט קמא, כי המבקש כשלעצמו אינו חולק, שלרשות הועדות הרפואיות השונות עמדו מלוא המסמכים הרפואיים שנערכו בעניינו, ואולם, למרות זאת, לא מצאה הועדה הרפואית לנכון לקבוע כי נותרה למבקש נכות רפואית.