רע"א 35205-05-14 ברוכין נ' לנגה ואח'

בקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בירושלים (כבוד השופט א' רון) מיום 22.4.14, בגדרה קבע כי המשיב 1 (להלן: המשיב) יזכה לשכר טרחה בשיעור 8.75% ומע"מ כשכר לפעולותיו ככונס נכסים במכירת אחד מהנכסים שפירוק השיתוף בהם נדון לפני בית המשפט קמא.

בהחלטתו קבע בית המשפט קמא, על בסיס ההלכות אליהן הפנו הצדדים, כי שכר הטרחה הראוי לכונסי נכסים במקרים דומים נע בין 6% - 10%, והבהיר מדוע לשיטתו אין מקום לפסיקת שכר על הצד הנמוך, בשל מורכבות העניין, העובדה כי לא בנקל נמצא הקונה והצורך בנקיטת הליכים משפטיים; ואין גם מקום לפסיקה ברף המירבי האפשרי לנוכח גובה הסכום בו נמכר הנכס והעובדה כי לא מדובר בעבודה בהיקף חריג.

המשותף למרבית הנימוקים שפורשת המבקשת בבקשתה הוא כי אלה לא נטענו על ידיה לפני בית המשפט קמא, ורובם ככולם לא נזכרו גם בטיעונים שהעלו לפניו יתר הצדדים. גם לגופו של עניין לא נראה כי החלטתו של בית המשפט קמא חרגה מתחום הסביר, או כי נפל פגם בשיקולים שפרש בהחלטתו. מעבר לכל אלה יש לציין כי מאחר וממילא על הכונס לעסוק במכירת ארבעה נכסים נוספים, תוכל המבקשת להעלות השגותיה אודות אמות המידה בהן יש לנקוט במקרה דנא במסגרת דרישות הכונס לקבלת שכר טרחה עבור מכירת נכסים אלה. ככל שימצא בית המשפט קמא לנקוט אמת מידה שונה מזו שנקט במקרה דנא, אם על רקע הטענות החדשות העולות עתה ואם על רקע שיקולים אחרים שימצא לרלוונטיים - ואין באמור בהחלטתי כדי להביע דעה כלשהי בעניין זה - הרי שיוכל להביא לידי ביטוי גם את הטענות שהועלו במסגרת הבקשה שלפני ואת שיעור שכר הטרחה שנפסק לכונס עד לאותו שלב, אם וככל שיסבור שיש באלה כדי להוות שיקול לגוף העניין.

כללו של דבר, החלטתו של בית המשפט קמא איזנה כראוי בין השיקולים הרלוונטיים ועלתה בקנה אחד עם הטענות שהועלו לפניו. לפיכך דין הבקשה להידחות.

המבקשת תישא בהוצאות המשיב 1 בסכום של 10,000 ₪. המזכירות תעביר את הסכום שהופקד אל המשיב 1, לכיסוי החיוב בהוצאות.

המזכירות תשלח העתק מההחלטה לצדדים.