רע"א 34802-08-16 ששון ואח' נ' שרקנסקי ואח'

1.לפני בקשת המבקשים לפטור מתשלום פיקדון. ככל הנראה כוונת המבקשים היא שבית המשפט יפטור אותם מהפקדת עירבון, הנדרשת עם פתיחת הליך ערעור.

2.המבקשים הגישו ביום 15.8.16 בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כב' השופטת ר' פינצ'וק-אלט) מיום 17.7.16, שלא לאפשר להם קיום משפט חוזר במסגרת ת"א 25515-05-11, בו ניתן פסק דין כבר ביום 31.5.13.

3.הצדדים הגישו תגובות בעניין.

4.לאחר עיון בכתבי הטענות, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות מן הטעם הפשוט שהיא הקדימה את זמנה. טרם ניתנה החלטת המותב המתאים בדבר גובה העירבון שיידרשו המבקשים להפקיד בגין הגשת בקשת רשות הערעור.

5.בשולי הדברים ייאמר כי היה מקום אף לדחיית הבקשה לגופה, לפיה שהיא אינה נתמכת בתצהיר. כידוע, על המבקשים/המערערים מוטל הנטל להוכיח שניים:

א.העדר יכולת כלכלית לשאת בתשלום.

ב.כי ההליך נשוא הבקשה מגלה עילת תביעה.

(ר' בשג"צ 4934/14 מילנה גורנשטיין נ' כנסת ישראל).

הלכה היא כי "השיקולים המופעלים לצורך פטור מאגרה" ול"פטור מהפקדת עירבון דומים במסגרתם החיצונית... לצורך שני סוגי הפטורים האמורים, נשקלים יכולתו הכספית של מבקש הפטור וסיכוי ההצלחה בהליך שבגינו מתבקש הפטור..." (ר' בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי).

6.עיון בבקשתם של המבקשים מיום 17.8.16 מלמד כי נאמר בה באופן לקוני כי סיכוייה של בקשת רשות הערעור הינם טובים וזאת מבלי לפרט (ר' סעיף 3). לא למותר לציין כי עסקינן בבקשה למשפט חוזר, לאחר שפסק הדין ניתן מספר שנים קודם לכן. זאת ועוד, בבקשה לא נטען דבר באשר להעדר יכולתם של המבקשים לעמוד בתשלום העירבון (אשר סכומו, כאמור, טרם נקבע).