פלונית נ׳ קזיוף ואח׳

          לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' סגן הנשיא, השופט חגי ברנר) בפש"ר 43636-01-18 מיום 21.4.2021, במסגרתה הורה בית המשפט על פדיון הכספים שהצטברו בקופת הגמל של המבקשת, והעברתם לקופת פשיטת הרגל.

רקע והשתלשלות עניינים

1. הרקע העובדתי הדרוש לעניין יובא להלן בתמצית. המבקשת, פלונית (להלן: החייבת), הייתה בעלת המניות היחידה בחברת XXX בע"מ (להלן: החברה), וערבה לחובותיה. בשנת 2017 נקלעה החברה להליכי חדלות פירעון. על רקע זה, ביום 18.1.2018, נפתח הליך חדלות פירעון נגד החייבת, לבקשת אחד מנושיה, וניתנו צווי איסור דיספוזציה זמניים על כלל נכסיה. בהמשך, ניתן צו כינוס לנכסי החייבת, בהסכמת הנאמנים והחייבת, ובמסגרתו הוסכם כי על החייבת יושת תשלום חודשי בסך של 350 ש"ח. ביום 27.11.2019, הוכרזה החייבת כפושטת רגל, והמשיב 1 – עו"ד אלון קזיוף והמשיב 2 – עו"ד שמואל להב, מונו כנאמנים לנכסיה (להלן יחד: הנאמנים). עוד יצוין כי נכון ליום 21.4.2021, סך הנשייה הנטען עומד על 32.9 מיליון ש"ח.

          להשלמת התמונה יצוין, כי גם בני משפחתה של החייבת מצויים בהליכי חדלות פירעון, ובהחלטה מיום 3.2.2019, קבע בית המשפט המחוזי כי תיק החייבת, תיקי שני ילדיה, ששימשו כמנהלי החברה (פש"ר 43802-01-18 ופש"ר 47870-01-18) ותיקי החברה (פר"ק 33634-01-18 ופר"ק 25894-01-18), יידונו במאוחד בשל היותם תיקים קשורים.

2. במסגרת הליך חדלות הפירעון, ביום 7.11.2019, עתרו הנאמנים (המנהלים המיוחדים דאז) בבקשה למימוש דירת המגורים שהייתה בבעלותה של החייבת (ששוויה הוערך בכ-3.9 מיליון ש"ח), ולקביעת גובה דמי הסידור החלוף שיפסקו לטובתה. בתגובתה, ציינה החייבת כי היא מתקיימת מקצבת שארים והשלמת הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי בסך כולל של כ-3,100 ש"ח בלבד (להלן: קצבאות מהמוסד לביטוח לאומי).

3. ביום 9.3.2020, פסק בית המשפט המחוזי לטובת החייבת דמי סידור חלוף בסך של 462,000 ש"ח מתמורת הדירה לכשתימכר (להלן: דמי סידור חלוף). נקבע, כי מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות לחרוג מברירת המחדל הקבועה בסעיף 38(ג)(2)(א) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן: חוק הוצאה לפועל), לפיה דמי הסידור החלוף ייפסקו למשך תקופה שלא תעלה על 18 חודשים, ובמקום זאת, לפסוק לחייבת דמי סידור חלוף למשך תקופה של 84 חודשים (דהיינו 7 שנים). זאת, לנוכח גילה של החייבת (שהייתה בת 69 במועד ההחלטה); מצבה הכלכלי, באשר מתקיימת מקצבאות מהמוסד לביטוח לאומי בלבד, ואינה יכולה להסתייע בבני משפחתה, המצויים אף הם בהליכי חדלות פירעון; ועצם כך שהדירה לא שועבדה לצרכיה האישיים של החייבת, אלא להבטחת חובות החברה.

4. להשלמת התמונה יוער, כי ביני לביני, ביום 16.3.2020, נעתר בית המשפט המחוזי לבקשת החייבת לביטול צו התשלומים החודשי שהושת עליה, חרף התנגדות הנאמנים, מהטעם שלא ניתן לחייבה בתשלום חודשי כאשר הכנסתה היחידה היא הקצבאות מהמוסד לביטוח לאומי.

5. בחלוף כשנה מאז נפסקו לטובת החייבת דמי סידור חלוף, ביום 8.2.2021, הגישה החייבת בקשה לביטול העיקול שהיטלו הנאמנים במסגרת ההליך דנן על כספי קופת הגמל המנוהלת על שמה בחברת הביטוח "מנורה מבטחים", בסך של 391,396 ש"ח (נכון למתן ההחלטה. להלן: כספי הפנסיה). בבקשתה טענה כי מדובר בכספים מוגנים, אשר לא ניתן לעקלם.

6. בתגובתם, התנגדו הנאמנים לבקשה, וטענו כי יש לממש את כספי הפנסיה ולהעבירם לקופת פשיטת הרגל, ולחלופין לשחרר את כספי הפנסיה לידי החייבת, אך להפחית מהם את דמי הסידור החלוף שנפסקו לחייבת. לעמדתם, דמי הסידור החלוף שנפסקו היו גבוהים מהמקובל, והסיבה לכך היא הצהרתה (הכוזבת על פי הנטען) של החייבת כי היא מתקיימת אך ורק מקצבאות מהמוסד לביטוח לאומי, ואין לה מקור כספי אחר לצורך מימון המגורים. על כן, נטען כי אין לאפשר לחייבת ליהנות הן מכספי הפנסיה במלואם והן מדמי סידור חלוף גבוהים במיוחד. כמו כן, הבהירו הנאמנים, כי כספי הפנסיה ניתנים לפדיון מעת שהגיעה החייבת לגיל הפנסיה. משכך, כספים אלו הם ככל נכס אחר של החייבת, ואין כל מניעה להורות על העברתם לקופת פשיטת הרגל.