רע"א 34474-04-14 מתתיהו ואח' נ' קמינסקי ואח'

לאחר עיון בבקשה למתן רשות ערעור ובתגובת המשיבות הגעתי לכלל מסקנה לפיה דין הבקשה להידחות.

אף שלא ניתן לדלות מהחלטתו של בית המשפט קמא את ההנמקה לקביעה לפיה נדחתה בקשת המבקשים לדחיית התביעה על הסף מחמת מעשה בית-הדין, נראה שאכן לא ניתן היה להכריע בעניין זה במסגרת בקשה הסף כפי שהוגשה. הרקע למתן פסק-הדין שניתן בהליך שהתנהל בין הצדדים במסגרת ת.א. 5072-02-12 שנוי במחלוקת עזה בין הצדדים. לא נראה שניתן להכריע במחלוקת עובדתית זו על יסוד פרוטוקול הדיונים באותו הליך ובהליכים שבעקבותיו. אם אכן ייקבע בסופו של יום כי הסוגיה המתעוררת בתובענה הנוכחית נדונה במסגרת אותו הליך (זו לא נכללה מלכתחילה בכתבי הטענות, שכן אין חולק שכתב התביעה הוגש עוד קודם להיווצרות הנזק הנטען, אך הועלתה לאחר מכן בתצהירים ולכאורה גם בטיעונים של ב"כ המשיבות עובר להסכמה לפשרה המוצעת), או אז נראה שניתן יהיה לקבוע כי קם מעשה בית דין בין הצדדים. דא עקא שלא ניתן לקבוע על יסוד התיעוד בלבד מה היתה כוונת הצדדים עת הסכימו לפשרה, מה גם שבעת שטען עו"ד פודים להוצאות במסגרת אותו הליך – לא שב על טענותיו בנוגע לנזקים שהותירו אחריהם המבקשים.

בנסיבות אלה מצריכה ההכרעה בבקשה לדחייה על הסף קיום בירור עובדתי. בית המשפט קמא יכריע בסוגיה זו לאחר שמיעת ראיות, וזאת יעשה בין אם במסגרת דיון בבקשה לגופה כבקשת סף ובין אם במסגרת שמיעת כלל הראיות הנוגעות לתובענה.

לפיכך הבקשה למתן רשות ערעור נדחית. הוצאות הבקשה, בסכום של 7,000 ₪, ישולמו בתום הדיון בתובענה ובהתאם לתוצאות ההתדיינות.

המזכירות תשלח העתק מההחלטה לצדדים ותסגור את תיק הבקשה.

ניתנה היום, ה' חשוון תשע"ה, 29 אוקטובר 2014, בהעדר הצדדים.