רע"א 33679-05-16 חפר גחטן נ' גברון

1.זוהי בקשת רשות ערעור על החלטת הרשמת הבכירה בבית משפט השלום בחיפה, גילה ספרא ברנע, מיום 17/04/16, בהחלטה ניתנה ארכה להגשת התנגדות לביצוע שטר וכן הוענקה רשות להתגונן והכל ללא צו להוצאות, בת.א 41571-11-15, בבית משפט השלום בחיפה.

2.במענה להחלטת בית המשפט בתיק זה מיום 20/05/16 לפיה על המבקש להבהיר מדוע יש לדון בבקשה לאור האמור בצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהם רשות ערעור), תשס"ט – 2009 (להלן: "הצו") הבהיר המבקש כי לטעמו יש לדון בבקשה משום:

• אכן מושא הבקשה נופל בגדר האמור בצו, אשר נועד להביא לחסכון בזמן שיפוטי ואולם בצד עיקרון חשוב זה יש לתת משקל זה לעיקרון לא פחות חשוב, והוא אמון הציבור במערכת המשפט.

• יש להתיר הבקשה משום שהחלטת בית המשפט קמא שגויה ופוגעת באמון הציבור.

• בנסיבות העניין, אין להעניש המבקש ולהכריחו לנהל הליך שלם כאשר ברור שמדובר במשיבה שמזלזלת בסדרי דין וסיכוייה להוכיח הגנה ראויה קלושים.

• החלטת בית המשפט קמא מעלה שאלות עקרוניות החורגות מהסכסוך הפרטני בהליך זה.

  דיון:.

  3.לאחר שעיינתי בבקשה ובהבהרה, אני סבורה כי דין הבקשה להידחות אף ללא צורך בתגובה וכך אני מורה מכוח סמכותי על פי תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984.

  4.אני סבורה כי הבקשה שבפני נופלת לגדר המקרים האמורים בצו בגינם אין מקום להעניק רשות ערעור וצדק המבקש בהבהרתו משהסכים לכך. משכך לא ברור כיצד בצד הוראותיו המפורשות של הצו עדיין נותר לבית המשפט שיקול דעת להחליט למרות האמור בצו כן לדון בבקשה הנוגעת לנושא שהצו הורה במופרשות שאין להעניק רשות ערעור בגינו.

  5.גם אם טעיתי באמור לעיל, איני סבורה כי במקרה דנן הוכחו נסיבות המחייבות הפעלת שיקול דעת המורה לפעול בניגוד להוראות הצו.

  מדובר במקרה רגיל בו הפעיל בית המשפט קמא שיקול דעת במסגרת סמכותו והחליט לא לנעול שערי בית משפט בשלב התחלתי, ולהעניק ארכת מועד ורשות להתגונן. שאלות עקרוניות, באם מתעוררות אגב כך, וספק בעיני אם זה המצב, יתבררו במהלך ההליך עצמו. אם יגרמו למבקש נזקים אגב הצורך לנהל ההליך כולו נזק זה יכול לבוא על סיפוקו בפסיקת הוצאות ואין די בו כדי למנוע בירור ההליך לגופו והתערבות בהחלטת בית המשפט קמא.

  לגוף העניין, אציין כי החלטת בית המשפט קמא סבירה ומנומקת, ואין מקום להתערב בה.