רע"א 33605-12-16 עיריית תל-אביב נ' הראל

1.לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב (כב' השופטת הבכירה אושרי פרוסט – פרנקל) מיום 7/11/16 בה"פ 9987-11-12 ולפיה התקבלה בקשת התובע (המשיב) להורות לעיריית תל אביב (להלן: "העירייה") למשוך מסמך שהוגש על ידה לתיק בית המשפט.

2.המשיב (להלן גם: "הראל") הגיש עוד בשנת 2012 לבית משפט קמא, המרצת פתיחה נגד העירייה וביקש מבית משפט להצהיר כי "הערת אזהרה מסוג עיקול שנרשמה בפנקסי המקרקעין בתאריך 7.12.2005 לטובת המשיבה על XXX, לגבי הבעלות של בלולו זקיה... – בטלה ואין לה כל תוקף או נפקות".

הנכס בעניינו הוגשה המרצת הפתיחה הוא דירת מגורים.

הראל טען, כי הוא רכש את הדירה מהוריו (אברהם וזיקה בלולו) עוד בשנת 1995 ולא היה מקום בשנת 2005 לרשום עיקול על הנכס בגין חוב המיוחס לאימו.

3.ביום 26/11/2013 נקבע על ידי כב' השופטת פרוסט – פרנקל כי יש למחוק את העיקול על שם העירייה מנסח הנכס.

4.ערעור על פסק הדין מיום 26/11/13 התקבל ביום 3/3/16 במסגרת ע"א 12737-01-14, במובן זה, שבו פסק הדין בוטל והדיון הוחזר לבית משפט השלום, על מנת שידון בטענות העירייה אליהן לא התייחס בפסק דינו וגם לצורך דיון "בטענה החדשה שהועלתה במסגרת הערעור, בדבר ביטולה של עסקת המכר עוד בשנת 1995". (סעיף 7 לפסק דינו של כב' השופט חגי ברנר).

5.בסעיף 10 לפסק הדין בערעור נכתב:

"הטעם השני המצדיק את קבלת הערעור, והוא לטעמי הטעם המרכזי, הוא שיש לברר לגופו של ענין את טענת העיריה לפיה הסכם המכר בין הורי המשיב לבין המשיב בוטל עוד ביום 5.3.1995. לטענתה של העיריה, עלה בידה להשיג העתק מתצהיר ביטול העסקה בין המשיב להוריו, המעיד כי העסקה אכן בוטלה. אם כך הוא הדבר, פשיטא שאין עוד תוקף להערת האזהרה שנרשמה על הנכס לטובתו של המשיב ביום 5.3.1995, שכן הערת האזהרה יונקת את תוקפה מעסקת מקרקעין תקפה, ואין לה כל קיום משעה שעסקת המקרקעין בוטלה. מנגד, המשיב מכחיש בתוקף טענה זו, אף שבפנינו הודה שבשלב מסויים שקל לבטלה ואף נועץ על כך עם עו"ד.

...

דומה כי המקרה הנוכחי נמנה על אותם חריגים המצדיקים את ברור הטענה לגופה. אם אכן יתברר שהמשיב ביטל את עסקת המכר בינו לבין הוריו עוד בשנת 1995, בו ביום שנרשמה לטובתו הערת אזהרה על הנכס, אזיי לא יהיה מנוס מן המסקנה כי תביעתו בהליך קמא היתה מבוססת על אדני כזב, על כל המשתמע מכך, ואין להשלים עם מצב בו חוטא ייצא נשכר, רק בשל מחדלה של העיריה בהשגת הראיה, אותה היא מבקשת להציג כעת, בדמות תצהיר הביטול של העסקה. יצויין כי החזרת ההליך לבית המשפט קמא תאפשר למשיב להתגונן כדבעי מפני אותה טענה שלא נטענה בעבר, ונמצא איפוא שזכותו הדיונית לנסות ולהדוף את טענת העיריה לא תקופח בסופו של דבר".

6.התיק הוחזר לבית משפט קמא.