רע"א 33410-08-15 פרנקל ואח' נ' אבו עיסא ואח'

1.בפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בראשון לציון מיום 29.06.15 (כב' השופט ר' ארניה). בהחלטתו, קבע בית המשפט כי הואיל ועסקינן בתביעה לפירוק שיתוף, הרי שיש לדון בשאלה מהי דרך הפירוק: האם פירוק בעין או באמצעות מכירה. נקבע כי לנוכח טענות הצדדים בסוגיה זו יש למנות מומחה אשר יחווה דעתו בשאלה האמורה. בית המשפט מינה מומחה, השמאי מר זוהר עירון אשר התבקש לחוות דעתו בשאלה שבנדון וכן ליתן חוות דעת באשר לשווי הנכס אם ימכר (ולא יפורק בעין). כן ניתנו הוראות בדבר אופן תשלום שכר טרחתו של המומחה בשלב זה ואופן יצירת הקשר עם המומחה.

2.תמצית טענות המבקשים –

המבקשים הינם הנתבעים בתביעה בבימ"ש קמא.

לטענתם, בית המשפט קמא החליט לדלג על שלב ההוכחות וקבע כי אין הגנה בתיק. זאת כאשר השותפים טענו לקיומו של הסכם חלוקה בין השותפים ובהתאם להוראת סעיף 43 לחוק המקרקעין תשכ"ט-1969 (להלן "חוק המקרקעין"), על בית המשפט לתת משקל לרצון השותפים. שגה בית משפט כאשר החליט כי אין לתת משקל לרצון זה ולא נתן להם את יומם בבית המשפט.

3.דין הבקשה להידחות אף ללא צורך בקבלת תגובת הצד שכנגד.

מדובר בהחלטה בעניין סדרי דין ומינוי מומחה, וכידוע, אין מדרכה של ערכאת הערעור להתערב בהחלטות מסוג זה. יצויין, כי לא מצאתי בהחלטת בית משפט קביעה מפורשת כי לא ישמעו הוכחות בתיק (במידת הצורך) או כי לא ישמע בהמשך רצון השותפים, או כי הסתיים הדיון בכל טענות הצדדים (שנטענו בקצרה בדיון, לפחות כפי שעולה מהפרוטוקול המחזיק כעמוד אחד בלבד). משכך, הרי שאין בהחלטת בימ"ש קמא כדי להוות פגיעה בזכויותיהם של מי מהצדדים בשלב זה. ההפך הוא הנכון, כוונתו של בימ"ש קמא היתה לקדם את ההליך במסגרת דיון קדם משפט, וכבר נקבע בפסיקה ובספרות כי ראוי שבשלב קדם המשפט יגלה בימ"ש מעורבות ויוזמה, ובכוחו להורות כל הוראה שיש בה כדי לייעל ולפשט את הדיון, לרבות מינוי מומחה (השווה רעא 2565/07 טלנית תעשיות סחר נדל"ן ופיננסים בע"מ נ' נציגות הבית המשותף ברח' לוי אשכול 108 בת"א (25.3.07)).

כמו כן לא מצאתי בבקשה שבפני כל התייחסות להוראת סעיף 37(א) לחוק המקרקעין הקובעת כי: "כל שותף במקרקעין משותפים זכאי בכל עת לדרוש פירוק השיתוף".

עוד עולה מעיון בפרוטוקול הדיון בבית משפט קמא, כי, לכאורה, הצדדים לא טענו טענה כלשהי על פי סעיף 43 לחוק המקרקעין, וכידוע ערכאת הערעור אינה אמורה לדון בטענות המועלות לראשונה בפניה, ולא נדונו בפני הערכאה הדיונית ר' למשל רעא 6693/13 אירופה ישראל (מ.מ.ש) בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (16.2.14).

מבלי שאקבע מסמרות בסיכוייה של טענה זו, הרי שהחלטת בית משפט קמא אינה חוסמת את הצדדים מלהעלות טענה זו בהמשך, ולא ניתן לשלול בשלב זה את ההנחה כי חוות דעת השמאי, כמו גם תיאור הזכויות בשטח כפי שיפרט המומחה, יסייעו לבימ"ש קמא להכריע בשאלות הרלוונטיות העולות מכתבי הטענות שהגישו הצדדים. ודוק, כאמור בהחלטת בית משפט קמא הצדדים רשאים להמציא למומחה כל מסמך שיחפצו וכן הם רשאים להשתתף בביקור שיערוך המומחה בנכס, ומכאן כי טענותיהם יכולות לבוא בפני המומחה באופן זה.

מכאן, כי אין מקום להיעתר לבקשה גם על יסוד סעיף 52 (ב) בחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984 לאחר שלא שוכנעתי כי "אם הערעור על ההחלטה יידון במסגרת הערעור על פסק הדין ולא באופן מיידי, יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה"