רע"א 32964-06-15

בפני בקשה למתן רשות לערער על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה שניתן ע"י כב' השופטת רויטל באום (להלן: "בית משפט קמא") ביום 13/5/15 במסגרת תיק עש"א 14613-05-15. במסגרת פסק הדין דחה בית משפט קמא ערעור ובקשה למתן רשות לערער שהגישה המבקשת כנגד החלטת רשמת ההוצל"פ, הגב' הברפלד, שניתנה ביום 12/4/15 וכן "כנגד החלטת ביניים מיום 18/11/13 וכן כנגד כל החלטות הביניים הנוספות שניתנו בתיק החל מיום 19/10/11 ואשר במסגרתו פעלה כב' הרשמת תוך הסתמכות, למראית עין, על פסק דינו של בית משפט זה (כב' השופט י. וגנר) מיום 22/9/11 בבקשת הבנק רע"צ 19166-06-10 (להלן: פסק דין וגנר 2)" כך בהודעת הערעור (ההדגשות במקור).

לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה (ויוער כבר כעת כי הנספחים הם חלק קטן מההחלטות וההליכים שהתקיימו בין הצדדים) החלטתי לדחות את הבקשה ללא צורך בתגובת המשיב. זאת בהתאם לסמכותי לפי תקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984.

הטעם הראשון הוא טעם דיוני בעיקרו. כידוע, רשות לערער ב"גלגול שלישי", דיון ראשוני וערעור שני, תינתן במקרים מעטים המעוררים שאלה בעלת חשיבות הראויה להתברר לפני בית משפט או כשקיים חשש ממשי מפני עיוות דין (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982)). לא כך במקרה שבפני. בעיקרם של דברים חזרה המבקשת על טענותיה בפני בית המשפט קמא שלפיהן ישנם הסברים טובים למחדליה הדיוניים, כעולה מהחלטת בית משפט קמא וכפי שיפורט, וכי סיכויה לזכות טובים. אלו הן טענות ערעוריות באופיין הנטועות בנסיבות המקרה ואינן מעוררות כל שאלה רחבה יותר, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים ובכך היא אינה עומדת באמות המידה למתן רשות ערעור בגלגול שלישי. ראו: רע"א 3224/15 דני בוברוב נ' ליאור קרמונה (30.6.2015); רע"א 2937/15 עו"ד מנע חוסין נ' עבדאללה חיג'אזי ( 30.6.15).

גם לגופם של דברים לא מצאתי עילה להתערב בפסק דינו של בין משפט קמא. כפי שצוין, ככל שהדבר נוגע לערעור על "החלטת ביניים מיום 18/11/13 וכן כנגד כל החלטות הביניים הנוספות שניתנו בתיק החל מיום 19/10/11" הרי שהזמן לערער חלף. לא הוגשו בקשות להארכת מועד לערער וגם לא ניתן כל הסבר מדוע לא מוצו הליכי ערעור במועד. ככל שהדבר נוגע להחלטה מיום 12/4/15, עולה מהחלטת כב' הרשמת ומהחלטתו של בית משפט קמא כי המבקשת זומנה להשיג על קביעות מומחה שמונה במסגרת הליכי הוצל"פ, זומנה לדיון, לא הגישה השגותיה ולא התייצבה לדיון. בנסיבות אלו, ומשלא הציגה את טיעוניה במסגרת הליכי ההוצל"פ, לא נפל כל פגם בהחלטה הקובעת כי אין מקום לדון בכל ההשגות במסגרת הליך של ערעור, לא כל שכן בבקשה למתן רשות לערער.

אוסיף עוד, בשולי האמור וכהערת אגב, כי המבקשת טוענת בבקשתה ובערעורה בבית משפט קמא כי רשמת ההוצל"פ ביטלה בהחלטותיה פסקי דין חלוטים של בתי המשפט השונים בכל ערכאותיהם. אין צורך לומר את המובן מאיליו כי פסקי דין שניתנו והפכו לחלוטים נשארים בעינם ולא בוטלו בהחלטות כב' הרשמת.

בסיכומו של דבר – לא מצאתי עילה למתן רשות לערער. הבקשה נדחית.

מאחר ולא התבקשה תשובה אין גם חיוב בהוצאות.

המזכירות תשלח החלטה לב"כ הצדדים.  

ניתנה היום, כ"א תמוז תשע"ה, 08 יולי 2015, בהעדר הצדדים.