רע"א 32295-02-16 אחים אוזן חברה לבניה בע"מ נ' אב-עד אינסטלציה בע"מ

1.בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בראשון לציון (כב' השופטת י' בלכר) מיום 1.2.16, אשר דחתה את בקשת המבקשת לזימון עד לאחר שהסתיים שלב הבאת הראיות.

2.כרקע יובא בקצרה, כי בבימ"ש קמא מתנהלת תביעה כספית שהגישה המשיבה נגד המבקשת ע"ס 600,000 ₪. במקור הוגשה התביעה נגד נתבעת נוספת, אשר נמחקה על ידי המשיבה. עובר לתחילת שמיעת הראיות בתביעה, ביקשה המשיבה לזמן עד מטעמה, מר אבי חסון – מנהל הנתבעת הנוספת במועדים הרלוונטיים (להלן: "העד"). המבקשת לא התנגדה ובימ"ש קמא קבע כי הבקשה תידון בדיון אשר נקבע בסמוך. באותו דיון שאלת העדת העד לא עלתה, והמשיבה זנחה את בקשתה לזמנו לעדות. גם המבקשת לא התייחסה לנושא זה. ביום 14.1.16, בתום הדיון האחרון שנקבע לשמיעת ראיות, ביקשה המבקשת לזמן את העד לעדות. בימ"ש קמא דחה את הבקשה וקבע את התיק לסיכומים.

ביום 21.1.16 הגישה המבקשת בקשה חוזרת להזמנת העד וביקשה כי בימ"ש קמא ישקול מחדש את החלטתו. לאחר קבלת תגובות הצדדים ניתנה החלטת בימ"ש נושא הבקשה שלפני.

3.בימ"ש קמא , כאמור, דחה את הבקשה בנימוק שלא ניתן טעם משכנע להגשת הבקשה בשלב בו הוגשה- לאחר סיום שלב הבאת הראיות. זהות העד והרלוונטיות של עדותו היתה ידועה למבקשת מלכתחילה. גם העובדה שהעד לא זומן לעדות מטעם המשיבה היתה ידועה. המבקשת לא ביקשה להעידו לאחר תום שלב הבאת הראיות מטעם המשיבה (התובעת), והמתינה עד לתום שמיעת העדים מטעמה על מנת להגיש את הבקשה.

בימ"ש קמא עמד על כך שהמבקשת לא צרפה תצהיר לבקשתה להזמנת העד, לא ציינה לאיזה צורך היא מבקשת להעיד את העד, לא הצביעה על עניין ספציפי שלטעמה דרוש לקבל בו את גרסת העד, ולא נימקה מדוע גרסת העד משמעותית לגילוי האמת ומדוע יש להעדיף את בקשתה על פני זכויותיה הדיוניות של המשיבה.

בנסיבות אלה נקבע כי יש בהיעתרות לבקשה משום פגיעה בהגינות הדיונית, כמו גם פגיעה בזכותו לניהול הליך וסיומו בזמן סביר, ואין לאפשר למבקשת לערוך מקצה שיפורים לאחר שנשמעו ראיות הצדדים. המבקשת יכלה להגיש את בקשתה בשלב מוקדם של הדיון, אין כל הצדקה להעתר לבקשה בשלב בו הוגשה.

4.בבקשה שלפני טוענת המבקשת, בתמצית, כי עדותו של העד הכרחית וחיונית לבירור הפלוגתאות ולחקר האמת, ושגה בימ"ש קמא אשר דחה את בקשתה להזמינו לעדות. מדובר בעד אשר לקח חלק פעיל בשיחות רבות עליהן מסתמכת המשיבה בתביעתה, שמו של העד עלה עשרות פעמים במהלך חקירת עדי המבקשת וברי כי עדותו נחוצה.

5.לטענת המשיבה דין הבקשה להידחות. מדובר בהחלטה דיונית וערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהחלטות מסוג זה דרך כלל. המבקשת לא צרפה לבקשתה תצהיר של העד ואף הודיעה כי לא איתרה אותו וכי תשכור שירותי חוקר רק לאחר מתן החלטה לזמנו. בינתיים המשיבה, התובעת בבימ"ש קמא, ממתינה לקבלת פסק דין מזה 3 שנים. באפשרות המבקשת להשיג על ההחלטה במסגרת ערעור על פסק הדין הסופי, וצדק בימ"ש קמא בדחותו את הבקשה.

6.לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה ובתגובות לה, אני סבורה כי דין הבקשה להידחות.

כאמור, בימ"ש קמא דחה את בקשת המבקשת להעדת העד כבר בהחלטתו מיום 14.1.16. המבקשת לא השיגה על החלטה זו והמועד לבקש רשות ערעור כלפיה חלף.