רע"א 32075-06-16 הופס תעשיות בע"מ נ' א.י. הופס תעשיות (2008) בע"מ ואח'

1.לפני בקשת רשות ערעור על החלטות כב' השופט מיכאל תמיר מיום 6.3.16 ומיום 16.5.16 אשר ניתנו בת"א 41780-08 בבימ"ש השלום בת"א – יפו.

2.בהחלטה מיום 6.3.16 דחה כב' הש' תמיר את בקשת המבקשת - הופס תעשיות בע"מ (להלן: "הופס תעשיות" או "המבקשת") להעביר את כב' הבורר (כב' הש' בדימוס דוד גלדשטיין) מתפקידו ולהחזיר את התיק לביהמ"ש למתן פס"ד או למינוי בורר חליף, ולחלופין לקבוע כי על הבורר לתת תוך זמן קצוב פסק דין מנומק שלצדדים תהא זכות לערער עליו.

3.מהחלטת כב' השופט תמיר מיום 6.3.16 עולה כי הופס תעשיות טענה כי כב' הבורר נהג במשוא פנים והדבר בא לידי ביטוי לטענתה, בכמה מקרים שפורטו בבקשה.

כב' הש' תמיר התייחס בהחלטתו לכל אחד מהמקרים שפורטו.

באשר לטענה בנוגע להחלטות סותרות של כב' הבורר בקשר לדחיית דיון בשנת 2010 כב' הש' תמיר פסק כי:

"כב' הבורר שלח שני מכתבים ביום 16/5/10. אחד לעו"ד אריה לוי שבו צוין כי עו"ד לוי התייצב לדיון וכי כב' הבורר דחה את מועד הדיון ביוזמתו; והמכתב השני לב"כ המשיבים בצירוף העתק לעו"ד אריה לוי שבו נכתב כי בהמשך לבקשת ב"כ המשיבים הדיון שנקבע להיום יידחה לאחר מהמועדים הנוספים אשר צוינו במכתב. גם אם המשיבים ביקשו לדחות את הדיון, אין בכך כדי לשלול כי גם כב' הבורר היה מעוניין לדחות את הדיון ואכן דחה אותו ביוזמתו. נוסף על כך, מדובר במכתב גלוי שנשלח גם לעו"ד אריה לוי. כך או כך, מדובר בעניין שאירע לפני זמן רב, ואין ללמוד מהמכתבים כי כב' הבורר נהג במשוא פנים".

באשר לטענה בקשר לפניות מזכירתו של כב' הבורר בעניין גביית שכר הבורר, כב' הש' תמיר פירט כי המבקשת טענה כי בא כוחה שוחחה עם מזכירת הבורר אשר מסרה לה שהמבקשת רשאית לשלם גם עבור חלקם של המשיבים בשכר הטרחה, ומנגד אמרה למשיבים שהם רשאים להמתין עם תשלום שכר הטרחה עד שהמבקשת תשלם, כדי שלא יוחזקו כספים בידי כב' הבורר זמן רב ללא סיבה.

כב' הש' תמיר מציין כי כב' הבורר הסביר זאת בתגובתו והפנה להוראת סעיף 31 (ב) לחוק הבוררות, התשכ"ח – 1968 (להלן: "חוק הבוררות") המאפשרת לצד לשלם את מלוא השכר ששני הצדדים חייבים בתיק כדי לא לעכב מתן פסק דין. עוד צוין כי כב' הבורר רשאי לעכב תשלום אצל צד אחד אם הצד השני מעכב את ביצוע התשלום.

לעניין תמליל הקלטה של שיחה טלפונית בין מנהלת משרדו של הבורר (גב' אורלי לוי) לבין ב"כ הופס תעשיות (עו"ד ליטל מרדכי) שצורפה לבקשה נפסק כי: "אין לי אלא להתרשם כי השיחה התנהלה ביוזמת ב"כ המבקשת כדי להכשיל את מזכירתו של כב' הבורר אשר כל רצונה הוא לגבות את השכר אשר טרם שולם לכב' הבורר. כן ראו את דבריה של המזכירה בעמ' 2 מול ש' 17-18 על כך שלא נאמר למשיבים לא לשלם אלא ש"חבל שהם יהיו עכשיו בחשבון שלנו וימתינו לתשלום הצד השני". עוד עולה מהתמליל כי כב' הבורר הסכים לפרוס את חובה של המבקשת לתשלומים, ולמרות זאת שכרו לא שולם עד היום".

באשר לטענה בדבר מתן אורכות להגשת סיכומים באופן לא שוויוני נפסק כי:

"ההלכות לעניין אי קבלת סיכומים של צד זה או אחר לתיק ידועות, והבורר רשאי להחליט לקבל את הסיכומים לתיק ולשקול הטלת סנקציה של הוצאות בגין האיחור, כשהדבר יכול לידי ביטוי בפסק הדין הסופי בתיק. אין מקום להתערבות בית משפט זה בשיקולי כב' הבורר ואין לראות גם בכך עילה לפסלות הבורר. בתי המשפט אינם נוהגים לחסום הגשת סיכומים גם אם מוגשים באיחור ומעדיפים על פי רוב לרפא פגם מסוג זה באמצעות חיוב צד בהוצאות. מעבר לכך הח"מ לא שמע את התיק, והצדדים לא הציגו בפניו את כלל כתבי הטענות והבקשות שהוגשו לתיק, כך שייתכן כי לכב' הבורר היו שיקולים נוספים לקבל את הסיכומים באיחור. כמו כן יש לזכור כי כללי הליך הבוררות פחות נוקשים מהכללים לניהול הליך בבית המשפט".