רע"א 31794-04-16 סאסי נ' רשות מקרקעי ישראל מחוז מרכז

בקשת רשות ערערו על החלטת בית משפט השלום בפתח תקווה מיום 15.3.16, אשר התירה למשיבה לתקן את כתב תביעתה באופן שלתביעה שהגישה המשיבה כנגד המבקש תתווסף חלקת קרקע נוספת (חלקה 5 בגוש 8315) לחלקה שכבר צויינה בכתב התביעה (חלקה 74), תביעה שמהותה פינוי המבקש מחלקות הקרקע שפורטו בתביעה.

במסגרת החלטה ראשונה שניתנה ביום 31.1.16 התיר בימ"ש קמא את התיקון אף ללא קבלת תגובת המבקש. בקשה לביטול ההחלטה שניתנה בהעדר תגובה נדחתה מנימוקי המשיבה.

על ההחלטה הראשונה לא הוגשה בקשת רשות ערעור, והמועד להשיג עליה חלף. בקשת רשות הערעור על ההחלטה השנייה הוגשה לאחר חלוף 30 יום, וע"כ הוגשה באיחור, או למצער תוך שיהוי או מיצוי הזמן המקסימאלי להגשתה.

כך או כך, דין הבקשה להידחות.

מדובר בהחלטה דיונית גרידא, אשר בניגוד לטענתו הסתמית של המבקש, אין בה לגופה כדי לפגוע בזכויותיו. ממילא, זכויותיו של המבקש יידונו ופסק הדין ינתן רק בסופו של יום, לאחר שמיעת ההליך לגופו. באופן תיאורטי, יכלה המשיבה למחוק את תביעתה ולהגיש תביעה חדשה מתוקנת אף ללא קבלת רשות.

הבקשה לתיקון כתב התביעה פשוטה, הוגשה בתחילת ההליכים, וכאמור אין בה כדי לגרום לפגיעה במבקש.

לעומת זאת, בקשת רשות הערעור הוגשה כאמור, למצער, בשיהוי, מנוסחת באריכות יתירה ובניגוד לתקנות (על החלטה קצרה בפתקית הוגשה בר"ע המחזיקה 46 עמ' כולל נספחים).

הלכה היא כי ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהחלטות שהן דיוניות במהותן אלא במקרים חריגים בהם ההחלטה אינה מתקבלת על הדעת או מתעלמת מנסיבות שהיה מקום להתחשב בהן (ר' רע"א 3222/15 שני נ' בנק המזרחי- טפחות בע"מ, מיום 20.07.15). חריגים אלו אינם מתקיימים בעניין שבפני. בוודאי שאין להתערב מקום שאין ממש בבקשה ואין בה אלא כדי עיכוב ההליכים שלא לצורך. ודוק, גם העובדה שהבקשה הוגשה תוך מיצוי מקסימאלי של הזמן להגשתה, עלולה להיות שיקול המביא לדחייתה (ר' רע"א 6819/15 אהרון נ' רובע 1 בע"מ, מיום 18.12.15) מיום 18.12.15).

התוצאה היא כי הבקשה נדחית.

מאליה נדחית הבקשה לעיכוב ביצוע.