רע"א 31427-01-15 אלגפאר סדר נ' הארמנית בירושלים

לפניי בקשה להורות ללשכת ההוצאה לפועל לעכב את הליכי הפינוי שננקטו נגד המבקשת בתיק מס' 03-12590-12-3, עד להכרעה בבקשת רשות הערעור שהגישה המבקשת.

המבקשת הגישה לבית משפט השלום בירושלים תובענה בה התבקש סעד הצהרתי לפיו היא דיירת מוגנת בדירה בן 6 חדרים ברח' אררט 2 בירושלים, בהתאם לסעיף 20(א) לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972 (ה"פ (שלום י-ם) 13809-11-14).

יחד עם הגשת התובענה הוגשה בקשה לעכב את הליכי ההוצאה לפועל, עד להכרעה בתובענה.

ביום 15.12.14 נדחתה הבקשה לעיכוב ביצוע הליכי ההוצאה לפועל ועל החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור.

הבקשה שלפניי, היא, כאמור, לעכב את הליכי הפינוי עד למתן החלטה בבקשת רשות הערעור.

בבקשה נטען כי בן זוגה של המבקשת, קיוורק ארם אנגליאן המנוח, היה דייר מוגן בנכס, המבקשת התגוררה עמו בנכס החל משנת 2004 ועד פטירתו בחודש יוני 2014 ומכוח מגוריה עמו קמה לה זכות לדיירות מוגנת במושכר בהתאם לסעיף 20(א) לחוק הגנת הדייר.

לטענת המבקשת יש לעכב את הליכי ההוצאה לפועל שכן אם ייכפה עליה פינוי לא ניתן יהיה להחזיר את הגלגל אחורה, אם תתקבל התובענה ובנוסף ייגרמו לה נזקים אדירים. לטענתה, משמעות פינויה של המבקשת הינה השלכתה לרחוב, סיכון חייה ואבדן קורת הגג היחידה שיש לה בעולמה, ומנגד עיכוב הפינוי לפרק זמן נוסף אין בו כדי להזיק כמעט במאומה למשיבה.

לבקשה שבפניי קדמו הליכים שונים.

בשנת 2008 הגישה הפטריארכיה הארמנית תביעת פינוי נגד קיוורק ונגד המבקשת ובתה (ת"א (שלום י-ם) 17106/08). התביעה נגד קיוורק נדחתה, ואילו התביעה נגד המבקשת ובתה התקבלה בהעדר התייצבות. בקשת המבקשת לביטול פסק הדין נמחקה בהסכמה, לאחר שבדיון שהתקיים ביום 11.1.11 הצהיר ב"כ הפטריארכיה הארמנית כי הפטריארכיה לא תפעל לסילוק ידה של המבקשת כל עוד הימצאותה בנכס היא כמבקרת או כמטפלת בקיוורק.

הצהרת ב"כ הפטריארכיה ניתנה על בסיס כתב ההגנה שהוגש באותו תיק על ידי הנתבעים – קיוורק, המבקשת ובתה – במסגרתו נטען כי המבקשת אינה דיירת או שוכרת, וכי קיוורק החולה ביקש ממנה לטפל בו.

בשנת 2012 הגישה המבקשת בתיק הנ"ל בקשה לעיכוב פינוי בה נטען כי הפטריארכיה הארמנית פועלת בניגוד להחלטה מיום 11.1.11. בהחלטה מיום 28.1.13 נקבע כי המבקשת רשאית להימצא בנכס לפי הצורך ובלבד שכל מטרת הימצאותה היא הטיפול בקיוורק. בהחלטה צוין כי אין לפרשה כוויתור או הסכמה מטעם הפטריארכיה הארמנית לשהותה של המבקשת במושכר שלא לצורך הטיפול בקיוורק.

ביום 19.10.14, חודשים מספר לאחר פטירתו של קיוורק, הגישה המבקשת בקשה נוספת לעיכוב פינוי במסגרת ת"א 17106/08, בה נטען כי היחסים בינה ובין קיוורק היו יחסים של ידועים בציבור ומכוחם היא זכאית לדיירות מוגנת בנכס. הבקשה נדחתה בהחלטה מיום 9.11.14, תוך שנקבע כי פסק הדין בהליך הינו פסק דין חלוט ואין לקבל "השגה" על פסק הדין באמצעות הבקשה; כי טענת המבקשת לפיה היא וקיוורק ידועים בציבור איננה ברורה והועלתה באיחור רב; כי גם הבקשה לעיכוב הפינוי הוגשה באיחור ולא בסמוך למותו של קיוורק וכי הבקשה נעדרת תשתית משפטית שמצדיקה להיעתר לה.