רע"א 30737-05-15 אלפסי נ' אחים מזרחי סוכ' מזון

הרקע לבקשה

1.בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט השלום בחיפה (כב' הרשמת הבכירה ליאת דהן חיון) בת"ט 15803-06-14 מיום 18/04/15, לפיה דחה בית משפט קמא את בקשת המבקש להארכת מועד להגשת התנגדות ואת ההתנגדות לגופה לביצוע שיקים שהוגשו במסגרת תיק הוצל"פ מס' 16-121800-07 בלשכת ההוצל"פ בנתניה (להלן: "תיק ההוצ"פ").

2.מכתבי הטענות שהוגשו עולה, כי המשיבה הגישה שיקים בסך של 26,918 ₪ לביצוע במסגרת תיק ההוצל"פ. בהמשך, הגיש המבקש בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע שטרות לה צירף את נימוקי התנגדותו.

המבקש טען בבקשתו, כי לא היה מודע לקיומו של תיק ההוצל"פ, שכן מסמכי האזהרה לא נמסרו לידיו מעולם, וכי הדבר נודע לו אך לאחרונה, לאחר בירור העניין בלשכת ההוצל"פ בצפת.

3.לגופו של עניין, טען המבקש, כי הוא לא מסר לידי המשיבה את ההמחאות נשוא תיק ההוצל"פ; כי אין הוא מכיר את המשיבה וכי הוא מעולם לא קבל תמורה על סך של 26,918 ₪ ממנה. עוד נטען, כי ההמחאות לא נחתמו על ידו שעה שבתקופה הרלוונטית שהה בחו"ל. בנוסף טען המבקש, כי המשיבה מעולם לא שלחה הודעת חילול או כל דרישת תשלום בגין אי כיבוד השטרות.

4.המשיבה דחתה מכל וכל את טענות המבקש בתגובתה לבקשה להארכת מועד להגשת התנגדות ולהתנגדות. המשיבה טענה, כי הבקשה להארכת מועד להגשת התנגדות וכן ההתנגדות עצמה הוגשו 13 שנים לאחר פתיחת תיק ההוצל"פ ולאחר שהמבקש קיבל לידיו את מסמכי האזהרה פעמיים: פעם אחת, ביום 05/11/2000, כאשר בוצעה מסירה של האזהרה למבקש בכתובתו הרשומה ברחוב השזיף 11 נשר אשר חזרה מסיבת "לא נדרש", ופעם נוספת, נמסרה האזהרה אישית ביום 18/02/01, כשלושה חודשים לאחר ניסיון המסירה הראשון. נטען, כי המסירה בוצעה באותה הכתובת ונמסרה לגב' אילנה אלפסי אמו של המבקש אשר גרה עמו, כפי שאף צוין בתצהיר המוסר.

5.עוד טענה המשיבה בתגובתה לבקשה להארכת מועד ולהתנגדות, כי המבקש ידע , או היה עליו לדעת על חילול ההמחאות (7 המחאות במספרן) אשר נמשכו מחשבונו שכן הבנק הנמשך שולח הודעת חילול. עוד נטען, כי המבקש לא צירף כל מסמך להוכחת טענתו, לפיה החתימה המתנוססת על גבי ההמחאות אינה חתימתו, ובכלל זה כל מסמך המלמד על גניבתן של ההמחאות. כמו כן נטען, כי במרוצת השנים בוצעו הליכי הוצל"פ רבים לגביית החוב , ובכלל זה עיקולי צד ג' והגבלות בהתאם לסעיף 66א לחוק ההוצל"פ מהם יכול היה המבקש ללמוד על קיומו של תיק ההוצל"פ. המבקשת הוסיפה וציינה כי הגשת הבקשה להארכת מועד כמו גם הגשת ההתנגדות בשיהוי כה רב גרמה למשיבה נזק ראייתי, בפרט שעה שאין היא מנומקת, ולכן דנה להידחות.

החלטת בית משפט קמא

6.בית משפט קמא ציין בהחלטתו, כי על מנת להאריך את המועד להגשת התנגדות, על אחת כמה וכמה כאשר האיחור הינו כה ניכר, מן הראוי שיתקיים "טעם מיוחד" כפי שעולה מתקנה 582 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. בית משפט קמא ציין, כי בבקשת המבקש ובתצהיר שצורף לה לא פירט המבקש כלל את הנסיבות בגינן הוגשה בקשה זו באיחור של למעלה מ-13 שנים. עוד צוין, כי הטענה היחידה אותה טען המבקש לעניין זה הינה, כי לא נמסרו לידיו מסמכי ההוצל"פ וכי הוא גילה על קיומו של התיק בבדיקה אקראית אותה ערך. המבקש לא פירט את המועד המדויק בו נודע לו על קיומו של תיק ההוצל"פ, ואף נמנע מלפרט מהו המועד אשר בו לכאורה ערך בירור בלשכת ההוצל"פ לגבי תיק אחר ואשר במהלכו נודע לו על קיומו של תיק זה, וזאת חרף העובדה, כי הוא טוען בבקשתו שלאחר שנודע לו על קיום התיק אף פנה ללשכת ההוצל"פ וביקש לקבל לידיו את מסמכי התיק.