רע"א 30556-02-15 אלקודסי נ' מקורות חברת מים בעמ

המבקש תובע את המשיבה בבית המשפט השלום בבאר שבע לפיצויים בגין נזקים שנגרמו לו, לטענתו, כתוצאה מעבודות תשתית שביצעה המשיבה בסמוך לשטחים חלקיים שעיבד.

ביום 4/12/14, הגישה המשיבה לבית המשפט קמא "בקשה למתן צו לגילוי ועיון במסמכים פרטניים", במסגרתה התבקש בית המשפט להורות למבקש להעביר לעיונה את כל המסמכים המתייחסים לפיצויים שקיבל מגורמים נוספים בקשר לנזקים החקלאיים הנטענים בחלקות נשוא הסכסוך, אישור רואה חשבון אודות תשלום מס רכוש בקשר לאותן החלקות, דוחות מס הכנסה שהגיש המבקש לשנים 2011- 2014, וכן את המסמכים שהגיש המבקש במסגרת תביעות ביטוח בקשר לנזקי חקלאות באותן החלקות (להלן – הבקשה ו/או המסמכים).

לאחר קבלת תגובת המבקש ותשובת המשיבה לתגובה, נעתר בית המשפט קמא (כב' השופטת נעם חת מקוב בהחלטה מיום 16/1/15) לבקשת הגילוי, וקבע כי מדובר במסמכים הרלוונטיים לסכסוך.

בית המשפט קמא ציין כי אכן הבקשה אמורה הייתה להיות מוגשת עוד קודם לכן, אולם משלא תמו ההליכים המקדמיים ניתן להיעתר לבקשה גם במועד בו הוגשה.

נגד החלטה זו הוגשה בקשת הרשות לערער שבפני.

בבקשתו, טוען המבקש כי שגה בית המשפט קמא בכך שנעתר לבקשה לגילוי מסמכים שעה שזו הוגשה בחלוף המועד שהוקצב על ידי בית המשפט קמא להשלמת ההליכים המקדמיים בין הצדדים.

עוד טוען המבקש כי מדובר במסמכים שאינם רלוונטיים להליך.

דין הבקשה להידחות גם מבלי להידרש לתגובת המשיבה.

המדובר בהחלטה דיונית מובהקת בעניין שבסדרי הדין, אשר לגביה שיקול הדעת המסור לערכאה הדנה בהליך העיקרי הינו רחב ביותר.

ערכאת הערעור תמעט עד למאוד מהתערבות בהחלטת ביניים מסוג זה, וככל שלא נפל בהחלטה פגם העולה כדי עיוות דין – אין מקום להתערבות ערעורית בשלב זה.

גם על פני הדברים – הנמקת בית המשפט קמא לרלוונטיות של גילוי המסמכים נמצאת ראויה ומתבקשת , וזאת מתוך המפורט בהחלטה.