רע"א 28207-01-17 מימוני נ' רשות האכיפה והגבייה - מנהלת מחוז ירושלים והדרום ואח'

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בבאר שבע (כב' השופטת עירית קויפמן) מיום 27.11.16 ברע"צ 19832-02-16 במסגרתה נדחה ערעור המבקשת על החלטות רשם ההוצאה לפועל (כב' הרשם דניאל דמביץ) מיום 19.10.15 ומיום 10.1.16 ולפיהן נדחתה בקשת הפטר שהגישה המבקשת וזאת במסגרת תיק 14-99782-14-5 בלשכת ההוצאה לפועל בבאר שבע.

אקדים כי לאחר שעיינתי בנימוקי הבקשה, כמו גם בפסק דינו של בית משפט השלום בבאר שבע, מצאתי להורות על דחיית הבקשה ללא צורך בקבלת תשובה, וזאת בהתאם לתקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984.

עסקינן במבקשת, אשר בית המשפט קמא פרט את נסיבותיה האישיות כפי שעלו בהחלטות רשמי ההוצאה לפועל המטפלים. המבקשת הגישה בקשה להפטר וזאת במסגרת התיקון לחוק ההוצאה לפועל המאפשר מתן צו הפטר לחייבים אשר עומדים במספר תנאים בהם, עמידה בצו תשלומים בשלוש השנים שקדמו להגשת בקשת ההפטר, (סעיף 69י3(א)(4) לחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז 1967). יש להוסיף כי התנאי האמור אינו תנאי מחייב באופן גורף שכן במסגרת סעיף 69י3(ב) לחוק ההוצאה לפועל יכול רשם ההוצאה לפועל ליתן צו הפטר גם בנסיבות חריגות ביותר, כמפורט בסעיף האמור.

בית המשפט קמא דחה את טענותיה של המבקשת כאשר בכל הנוגע לתנאי האמור שנקבע קבע כי אין כל הצדקה להתערב בקביעות העובדתיות של רשם ההוצאה לפועל המטפל ולפיהן לא רק שהמבקשת לא עמדה בתשלומים השלוש השנים שקדמו להגשת הבקשה, אלא מצא כשלים בהתנהלות המבקשת.

בית המשפט קמא בחן את אופן העמידה בתשלומים והאם מדובר בנסיבות חריגות וקבע כי המבקשת לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכחת נסיבות חריגות.

לפיכך, בית המשפט קמא לא מצא פגם בהחלטת רשם ההוצאה לפועל המטפל והורה על דחיית הערעור שנדון בפניו.

במסגרת בקשה זו מפורטים נימוקים רבים מדוע יש להתערב בהחלטת בית המשפט קמא, ולהורות בהתאם על התערבות בהחלטת רשם ההוצאה לפועל המטפל. ישנם טיעונים הנוגעים למשמעות הציבורית הרחבה הנוגעת להחלטת בית המשפט קמא בכל הנוגע לשאלת הפעלת שיקול הדעת של רשם ההוצאה לפועל בשימוש בסמכותו למקרים חריגים.

אלא שבמכלול הנסיבות, ובסופו של דבר, ישנה קביעה עובדתית בפני רשם ההוצאה לפועל ולפיה החייבת לא עמדה בתשלומים וקביעה עובדתית הנוגעת להתנהלות החייבת וקשיים בהתנהלות זו בכל הנוגע לתשלומים כסדרם והעדר הצדקה להפעלת החריג לכלל בעניין זה שהינו הפטר למרות קשיים בתשלומים הסדירים.

במסגרת הערעור שהוגש לבית המשפט קמא, הדברים נבחנו. בית המשפט קמא פרט מדוע אינו מוצא מקום להתערב בקביעות העובדתיות של רשם ההוצאה לפועל והשתכנע כי לא נפל פגם בהחלטת רשם ההוצאה לפועל וכי לא נתקיימו נסיבות מיוחדות המצדיקות הפעלת החריג לכלל אודות תשלומים סדירים במשך 3 שנים.