רע"א 28115-01-16 זינגל נ' גלזן גונן

1.המבקש הגיש בחודש ינואר 2016 בקשת רשות ערעור על פסק דין חלקי למתן חשבונות שניתן בבית משפט השלום בהרצליה (כב' השופטת לימור ביבי) ביום 23/12/15 בת.א 50424-04-13.

2.כב' השופטת צ'רניאק הורתה על הפקדת ערבון ודחתה בקשה לעיכוב ביצוע של פסק הדין החלקי.

המבקש הגיש בקשות בנוגע לערבון ובסופו של יום, נקבע כי הוא רשאי לשלם את הערבון בתשלומים ולפיכך, רק בחודש יולי 2016 ביקשה כב' השופטת צ'רניאק מהמשיבה להגיב לבקשת רשות הערעור.

בינתיים הועבר התיק לטיפולי.

3.תגובה הוגשה ביום 2/8/16. המבקש הגיש בקשה לקביעת מועד לדיון בבר"ע. ב"כ המשיבה השאיר עניין זה לשיקול דעת בית משפט. לא מצאתי לנכון לקיים דיון בבר"ע. בקשות מסוג זה ניתן גם לדחות מבלי לבקש תגובה, ולאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לא סברתי כי המקרה מצדיק קיום דיון.

4.בבית משפט קמא הגישה המשיבה בחודש אפריל 2013 תביעה למתן חשבונות. בתביעתה טענה, כי היא והמבקש – הנתבע (שניהם עורכי דין) ייצגו במשותף לקוחה בסכסוך בינה ובין בעלה. הלקוחה חתמה על הסכם שכר טרחה שבו נקבעו חיוביה לתשלום שכר טרחה והוצאות הן לה והן למבקש.

ניתן לראות מהסכם שכר הטרחה אשר נושא תאריך 19/2/07 (צורף נספח א' לכתב התביעה וכן מוזכר בסעיף 3 לבר"ע) כי הלקוחה חתמה על המסמך לכבוד עו"ד זינגל ועו"ד גלזן גונן והיא התחייבה כלפיהם לשלם את שכר הטרחה המוסכם.

בסעיף 1 למסמך נכתב, כי ההתחייבות איננה חלה על דירת המגורים באזורי חן בתל אביב וכן אינה חלה על כספים הנובעים מזכייה בטוטו והסכם שכר טרחת עורך דין מתאריך 13/11/06.

5.המבקש – הנתבע טען כי רק משרדו ייצג את הלקוחה למעט טיפול זניח מסוים של המשיבה.