רע"א 278-09-14 ביטאר ואח' נ' ביחובסקי

זו בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בחיפה (השופטת מעין צור) מיום 3.7.14 למנות מומחה מטעם בית המשפט, במטרה לבדוק את דירת המשיבה וליתן חוות דעתו אם קיימים בה נזקי רטיבות ומה מקורם. המשיבה מתנגדת לבקשה.

נושא מינוי מומחה על ידי בית המשפט, הן בהסכמת הצדדים והן ללא הסכמתם, "בכל עת" כפי שנאמר בתקנה 130, נמצא במרחב הדיוני הנתון לקביעת הערכאה הדיונית, ומן הראוי שערכאת הערעור לא תתערב בהן. המגמה היא למנוע הטלת עומס רב על ערכאת הערעור, פיצול המשפט להליכי משנה רבים ועיכוב הדיון בפני הערכאה הדיונית (רע"א 7682/06 אליהו חברה לביטוח נ' אלוש (ניתן 25.6.07). לאחר מתן פסק דין אליהו, תוקן סעיף 52 (ב) לחוק בתי המשפט, כך שהוא קובע, שרשות ערעור על החלטה תינתן אם שוכנע בית המשפט שאם הערעור על ההחלטה יידון במסגרת הערעור על פסק הדין ולא באופן מיידי, יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים, או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה. נקבע בפסיקה, שמינוי מומחה מטעם בית המשפט אינו נופל לגדר המקרים המצדיקים מתן רשות ערעור כך שידון באופן מיידי (רע"א 4382/08 הועדה המקומית לתכנון ולבניה דרום השרון נ' רוטשילד (ניתן 30.4.09). זאת, בין היתר לפי העקרון, שבית משפט שלערעור אינו נוטה ככלל, אלא במקרים חריגים, להתערב בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בעניינים שבניהול המשפט ודרכי הדיון, אפילו ערכאת הערעור סבורה שראוי היה לנקוט דרך דיונית אחרת. במסגרת זו באות גם החלטות האם למנות מומחה מטעם בית המשפט (ע"א 607/70 אלקטרוניק אפלינסס קורפורישאן "ירדן" נ' פרטרבסגזלשפט, פ"ד כה(2) 441 (1971); רע"א 266/88 סאן אינטרנשיונל לימיטד ואח' נ' מדינת ישראל, פ"ד מד(2) 206 (1990)).

די במה שנאמר לעיל, על מנת לדחות את הבקשה. מפני כבודם של הצדדים, אתייחס בקצרה לחלק מטענותיהם.

העובדה ששופטת קודמת החליטה שלא למנות מומחה ושופטת נוספת החליטה למנות מומחה מטעם בית המשפט, אינה מצביעה על כך שהשופטת הדנה היום בתיק אינה בקיאה בתיק, כטענת ב"כ המבקשים, אלא על כך שלכל שופטת סגנון משלה בבירור התיקים שבפניה.

אני דוחה את הטענה שאין טעם בבדיקת המומחה, משום שחלפו שנים והדירה שופצה. אין ספק שדירת המבקשים שופצה, אבל זו אינה הדירה שאותה התבקש המומחה לבדוק, אלא הוא התבקש לבדוק את דירת המשיבה, שלא שופצה. אמנם חלפו שנים, אבל המומחה בודאי ישים לב לכך.

אני דוחה את הטענה שאין למנות מומחה מטעם בית המשפט כאשר עלות שכרו עולה על הנזק הנטען על ידי אחד הצדדים, אם הוא אכן הנזק הנדון בתביעה. ניתן למנות מומחה מטעם בית המשפט גם כאשר הנזק הנטען הוא אפס. אם תתקבל הטענה שהנזק נמוך, יביא זאת בית המשפט בחשבון ההוצאות ומי שצריך לשאת בהן.

העובדה שהצדדים כבר הגישו ראיותיהם, אינה משנה את סמכותו של בית המשפט למנות מומחה מטעמו, על חשבונם, בכל עת. לא אעסוק כעת בשאלה האם אכן הגישו המבקשים חוות דעת מטעמם בתיק בבית המשפט קמא.

על פי כל האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה לרשות ערעור. המבקשים ישלמו למשיבה הוצאות הבקשה בסך 3,540 ש"ח. המזכירות תעביר למשיבה סכום זה מתוך העירבון שהופקד, ותחזיר את היתרה למבקשים.

ניתנה היום, כ"ג חשוון תשע"ה, 16 נובמבר 2014, בהעדר הצדדים.