- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- דיני עבודה
- ביטוח
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- דיני תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- משפט מנהלי וחוקתי
- גישור ובוררויות
- משפט בינלאומי
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני חינוך
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- ירושות וצוואות
- נוטריון
רע"א 27515-04-15 ואח' ב.ד. נ' אלרואי כונס נכסים
|
רע"א בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו כבית-משפט לערעורים אזרחיים |
24118-04-15,27515-04-15
18.6.2015 |
|
בפני הרשמת-השופטת : עינת רביד |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
מבקשת: ת.ב.ד |
משיב: ראובן אלרואי |
| החלטה | |
מונחת לפני בקשת המבקשת לפטור מערבון בתיק העומד על הסך של 10,000 ₪.
-
הערעור הנדון הוגש על שתי החלטות של בית משפט השלום בתל אביב- יפו במסגרת ת.א. 23116-01-14: החלטה מיום 17.3.14 שלגביה התבקשה אורכה להגשת ערעור, והחלטה מיום 8.3.15, אשר דחו את בקשת המבקשת לעיכוב הליכי מכירת דירתה וזאת בניגוד לצו מדור ספציפי שניתן על ידי בית הדין הרבני.
-
לטענת המבקשת אין ביכולתה לשלם העירבון בתיק בהיותה אישה חולת סרטן בת 73, אשר אינה עובדת ומתקיימת מקצבת הביטוח הלאומי, ובעלה בן 77 חולה לב וסוכרת. לטענתה, אינה יכולה להסתייע בילדיה ואין להם ממי לבקש עזרה לצורך הפקדת העירבון. בעלה נקלע לחובות כספיים בגין מעשי מרמה של אחר ובתיק זה מונה המשיב ככונס נכסים של דירתם המשותפת, וכן הטיל עיקולים על כל הנכסים שבבעלות בעלה ועיקולים על חשבונותיו. כמו כן המשיב הטיל עיקול על חשבונה, כך שאין לה מקורות מימון להפקדת העירבון.
-
המשיב מתנגד לבקשה וטוען כי בני הזוג מתגוררים יחד בווילה ברמת השרון ומנהלים חיים משותפים ואף מנהלים יחד את כספיהם. לטענת המשיב הטענות המועלות על ידי המשיבה הן טענות ממוחזרות אשר הועלו על ידי בני הזוג בערכאות השונות וכן הפנה להחלטת בית המשפט במסגרת ת.א. 17043-10-13 שם התקבלה בקשת הבעל באופן חלקי והוא הופטר מ- 40% מסכום האגרה.
-
לטענת המשיב במסגרת חקירתו של בעלה של המבקשת מיום 22.1.15 הודה זה כי הוא עובד ומוכר דלק, וזאת בניגוד לטענתה של המבקשת.
-
לאחר שעיינתי בבקשת המבקש תגובת המשיבה ותשובת המבקש אני קובעת כי דין הבקשה להידחות.
-
הוראת תקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות") מחייבת מערער להפקיד ערבון בערעור ומעגנת את הכלל, אשר לצדו אף נקבע החריג שבתקנה 432(א) לתקנות (ראה: בש"א 1528/06 יוסף ורנר ואח' נ' כונס הנכסים הרשמי).
-
על תכליתו של הערבון והשיקולים בקביעתו שב ועמד בית המשפט העליון (כב' השופט ג'ובראן) בבשג"ץ 4934/14 מילנה גורנשטיין נ' כנסת ישראל:
"הערובה שחובתה נקבעה בתקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: התקנות או תקנות סדר הדין האזרחי) נועדה להבטיח את הוצאות המשיב.
ברירת המחדל לסוג הערובה היא הפקדת עירבון (תקנה 428 לתקנות).
כאשר הרשם או המזכיר הראשי של בית המשפט קובעים את גובה העירבון להפקדה, עליהם לשקול בין היתר את מספר המשיבים; שווי סכום התביעה; סכום ההוצאות שנקבעו בערכאה או בערכאות הקודמות והשיקולים לכך; וזהות המערער (ראו למשל: רע"א 4763/12 ויסולי נ' דלק נדל"ן בע"מ ...).
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
