רע"א 26258-09-15 אדריס נ' חודדטוב

1.זוהי בקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט השלום בחיפה מיום 08/07/15 בת"א 57485-02-14, אשר ניתנה הרשמת הבכירה ליאת דהן - חיון (להלן: "ההחלטה").

בהחלטה התקבלה בקשת המבקש כאן לבטל פסק דין שניתן נגדו בהעדר הגנה ביום 28/05/14, ואולם זאת בתנאי לפיו יפקיד המבקש סך של 30 אלף ₪ בקופת בית המשפט בתוך 30 יום ממועד מתן ההחלטה .

2.בית המשפט קמא לאחר שמיעת טענות הצדדים קבע כי החלטתו מהווה איזון ראוי צודק בין זכות המבקש שלא יסגרו את שערי בית המשפט בפניו, מול זכות המשיב להיפרע מהנתבע, אשר לטענתו עשה כל שביכולתו למשוך את ההליך המתנהל נגדו, להתחמק מקבלת כתבי בי-דין, ולהתחמק מבירור תביעת המשיב נגדו לגופה. לאחר הגשת ההליך בפני, נעתר בית המשפט קמא לבקשת המבקש והבהיר כי המועד לתשלום הסכום, שהוא תנאי לביטול פסק הדין שניתן נגדו, יוארך ויהיה 10 ימים לאחר מתן החלטה בבקשה זו.

3.לאחר הגשת הבקשה עתר המבקש לפטור מתשלום עירבון, וזאת תוך הפנייה למצבו הכלכלי הקשה ולנימוקי בבקשה באשר לסיכוי הצלחתו בה.

ביום 21/01/15 נתנה כב' השופטת עדי חן ברק החלטה לפיה התקבלה הבקשה בחלקה, באופן שהופחת גובה העירבון שנקבע לסך של 2,500 ₪. כב' השופטת עדי חן ברק עשתה כן רק משום שהתרשמה כי מצבו הכלכלי של המבקש אינו משובח, ואולם קבעה בהחלטתה כי סיכויי הערעור אינם מובהקים, בשים לב לעובדה כי מדובר בפסק דין שכן גם בוטל בכפוף לחובת הפקדה.

לאחר מתן ההחלטה הופקד סך של 2,500 ₪ על ידי המבקש, אם כי הוצאות ההליך קמא, אשר הועמדו על סך של 2,000 ₪ לא שולמו על ידי המבקש.

4.בשל טענות הדדיות על אי המצאת מסמכים נדרשים לצורך בירור הבקשה ובשל העניין האמור בבקשה, בחרתי לקיים דיון במעמד הצדדים כדי למצוא פתרון פרקטי לבעיות המתעוררות בתיק זה.

במהלך הדיון התקיים דיון לא פורמאלי בהסכמת הצדדים ומשזה לא הבשיל לכלל הסכמה לא היה מנוס ממתן החלטה בתיק זה.

5.כאמור עסקינן בבקשה להשיג על החלטה הנעתרת לבקשת המבקש לביטול פסק דין שניתן נגדו בהעדר הגנה, אם כי בתנאים. ספק אם בקשה זו עומדת בתנאים הנדרשים בצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהם רשות ערעור), התשכ"ט – 2009, אם כי במקרה הנדון אין צורך לדון בעניין.

6.נטען כי התנאי שהוצב בפני המבקש לביטול פסק הדין שניתן נגדו, קרי הפקדת סך של 30,000 ₪, המהווה כ-40 אחוז מסכום פסק הדין שניתן כנגד המבקש בהעדר הגנה, איננו סביר, נטען כי התנאי מהווה נעילת שערי בית המשפט שלא כדין בפני המבקש. זאת בהתחשב במצבו הכלכלי של המבקש, אשר לא מאפשר בפועל הפקדת הסכומים הנדרשים.