עמר נ' עטיה ואח'

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט בית שאן (כב' השופטת ר. זועבי) מיום 14.3.2017, במסגרתה הוחלט על איחוד דיון בשתי תביעות: ת.א. 18076-10-16 שעיינו תביעה כספית שהגישה המבקשת כנגד המשיב ות.א. 57798-12-16 שעניינו תביעת לשון הרע שהגיש המשיב נגד המבקשת ותביעה שכנגד.

רקע

1. המבקשת והמשיב 1 (להלן: "המשיב") ניהלו מערכת יחסים, במסגרתה הלוותה המבקשת למשיב 1 מאות אלפי שקלים. שעה שבחר המשיב לנסות ולהשכין שלום בית עם אשתו, המשיבה 3, וללא ערובה שיחזיר למבקשת את כספה, הגישה המבקשת, ביום 13.10.2016, תביעה כספית נגד המשיב, במסגרת ת.א. 18076-10-16, במסגרתה עתרה לחיובו לשלם לה סך של 750,000 ₪.

    

2. ביום 27.12.2016 הגישו המשיבים תביעת לשון הרע כנגד המבקשת, וכנגד אחותה, על סך 700,000 ₪. כן הוגשה בקשה לאיחוד הדיון.

    

3. למגינת ליבה של המבקשת, הורה בית המשפט קמא על איחוד הדיון בשני התיקים בפניו וזו החלטתו:

   "לאחר עיון בבקשה, בתגובה ובתשובה לה, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל.

   בנסיבות העניין, אכן כל תביעה עוסקת בשאלה משפטית שונה, ברם, קיימת חפיפה בזהותם של בעלי הדין בשתי התביעות, מה גם, עיון בכתב התביעה מעלה כי טענותיו של כל צד כלפי משנהו קשורות במערכת היחסים העכורה שבין הצדדים.

   כמו כן, להכרעות שבשתי התביעות עשויות להיות השלכות הדדיות, אף קיים חשש שייקבעו ממצאים עובדתיים שונים בשאלות קרובות, ככל שלא יאוחדו הדיונים.

   על כן, בנסיבות אלה איחוד הדיונים יביא לייעול ההליכים, למניעת הכרעות סותרות ולחיסכון בזמן השיפוטי ובזמנם של בעלי הדין. לאור האמור, אני מורה על איחוד הדיון בשני התיקים כמבוקש."