רע"א 26009-10-12 ארז ואח' נ' כהן ואח'

ביום 22.2.2013 נדחתה בקשת המערערת לפטור מתשלום אגרה והפקדת ערבון.

המערערת לא שילמה האגרה ולא הפקידה עירבון.

לאחר הדברים האלו פעל המרכז לגביית קנסות לגבות מהמערערת תשלום האגרה. סך של 545 ₪ נגבה באמצעות עיקול חשבונה של המערערת.

כעת מבקשת המערערת החזר הסכום שנגבה בעבור האגרה בעוד ההליך נמחק ולא ניתן לה יומה בבית משפט ולמעשה היא לא קיבלה השירות שבגינו נגבתה האגרה. לחילופין מבוקש כי ישמע הערעור משנגבו כספי האגרה.

ב"כ היועץ המשפטי לממשלה התנגד להחזר האגרה שנגבתה באמצעות המרכז לגביית קנסות. בתגובתו פירט כי המערערת הגישה בקשת רשות ערעור למרות שקודם לכן ביקשה מחיקת ההליך העיקרי בבית משפט קמא וכי לא קיימת הוראה בתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007 שלפיה ניתן להחזיר אגרה במקרה שבו הוגשה בקשת רשות ערעור למרות שלא היה מקום להגישה. היועץ המשפטי הוסיף כי המבקשת לא עמדה בתנאים למתן פטור מתשלום אגרה.

מעיון במערכת נט המשפט עולה, כי הליך זה נמחק משלא שולמה אגרה בהתאם להחלטת כבוד השופטת פלאוט מיום 17.3.2013.

הערעור נמחק לא בשל דחייתו (על אף שהיתה גם עילה לדחיית הערעור כמפורט בתגובת היועץ המשפטי).

תקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007 קובעות הוראות מפורטות בדבר גביית האגרה ואכיפת החיוב בתשלום אגרה:

סעיף 2(ו) וסעיף 2(ז) קובעים כי:

"(ו)נזקק בית המשפט להליך, והתברר כי לא שולמה האגרה, כולה או חלקה, תינתן דרישת תשלום לחייב בתשלום האגרה; לא שולמה האגרה בתוך עשרים ימים מיום המצאת הדרישה או פרק זמן ארוך יותר שנקבע בה, ולא ניתנה החלטה המסיימת את ההליך, רשאי בית המשפט למחוק את ההליך, ולא יוחזר כל סכום אגרה ששולם בהליך.