רע"א 25932-04-14 לוי נ' ראשונים בנדל"ן - אבי יפה נדל"ן והשקעות בע"מ

1.לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בראשון לציון מיום 13.3.14 (כב' הש' ד"ר א' סורוקר) בה נדחתה בקשת המבקש לדחיית התביעה שהגישה נגדו המשיבה על הסף מהעדר סמכות עניינית.

2.ביום 7.11.13 המשיבה הגישה נגד המבקש תביעה חוזית-כספית ע"ס 185,760 ₪, בגין הפרת "הסכם עבודה אישי" שנחתם ביניהם ביום 1.3.13, ועיקרו מתן שירותי תיווך על ידי המבקש למשיבה והסדרת היחסים המשפטיים והעסקיים ביניהם.

בד בבד הגישה המשיבה בקשה למתן צו מניעה זמני נגד המבקש. ביום 17.11.13 התקיים דיון בבקשה בפני בימ"ש קמא ובסופו ניתן צו מניעה זמני בהסכמת הצדדים.

ביום 30.1.14 הגיש המבקש בקשה לסילוק התביעה נגדו על הסף מהעדר סמכות עניינית. המבקש טען כי מדובר בתביעה שבבסיסה עומדים יחסי עובד-מעביד ומקומה להתברר בבית הדין לעבודה.

המשיבה טענה כי במסגרת ההסכם ביניהם, הסכימו הצדדים שלא מתקיימים ביניהם יחסי עובד-מעביד, וזו הייתה כוונתם. אף המבקש בתצהירו הצהיר שלא התקיימו בין הצדדים יחסי עובד-מעביר ויש לראות באמור בתצהירו השתק שיפוטי. מה גם שמדובר בתביעה שעילתה הפרת הסכם, ולא בתביעה לקבלת זכויות מכח יחסי עובד-מעביד. לפיכך טענה המשיבה כי דין הבקשה להידחות.

3.בימ"ש קמא, בהחלטתו נושא הבקשה שלפני, כאמור, דחה את הבקשה לסילוק על הסף, ונימק זאת בכך ש"המבקש (הנתבע) כבר הצהיר באופן נחרץ בהליך זה על מצב דעתו, לפיו אין לראות בו שכיר (שכן מעולם לא קיבל תל"ש או שכ"ע, כמו גם זכויות סוציאליות; ר' תצהירו מהיום 13.11.13). הדברים מדברים בעד עצמם. אמנם, הנתבע אינו משפטן, אך אין צורך בהשכלה משפטית להכרה במעמד תעסוקתי. הנתבע לא טען את טענתו דנא בהזדמנות הראשונה, ותצהירו הנ"ל אף מקים השתק שיפוטי. יוער, כי תניות בלעדיות והגבלת עיסוק עשויות להימצא גם בהסכמים עם קבלן עצמאי, ולא רק עם שכירים. הבקשה נדחית. לפנים משורת הדין, איני עושה צו להוצאות".

4.במסגרת בקשת רשות הערעור שלפני חזרו הצדדים על טענותיהם כנטען בבימ"ש קמא. המבקש הוסיף וטען כי החלטת בימ"ש קמא עומדת בניגוד לדין והפסיקה הקיימים, וכאסמכתא לכך הפנה לפסיקה, ובין היתר לרע"א 36080-09-13 יפרח נ' רוז נדל"ן והשקעות בע"מ (30.10.13).

5.לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה ובתגובות לה, אני סבורה כי לא נפלה שגגה תחת ידי בימ"ש קמא, וכי דין הבקשה שלפני להידחות.

כפי שעמד על כך בימ"ש קמא בהחלטתו, המבקש הצהיר במסגרת תשובתו לבקשת המשיבה למתן צו מניעה זמני: "הנני מצהיר, למען הסר כל ספק, כי מעולם לא היו יחסי עובד מעביד ביני לבין המבקשת. קיבלתי כספים עבור עבודתי אך ורק אם ביצעתי עסקאות תיווך וכנגד חשבונית/קבלה. מעולם לא קיבלתי מהמבקשת משכרות ו/או תשלום זכויות סוציאליות ו/או הטבה כלשהי ו/או בונוסים" (סע' 9 לתצהיר המבקש מיום 13.11.13).

יתרה מכך, ביום 17.11.13, התקיים דיון בבימ"ש קמא בבקשת המשיבה למתן צו מניעה זמני, והמבקש לא העלה במסגרתו כל טענה בדבר העדר סמכות בימ"ש קמא לדון בתביעה שלפני או בצו המניעה שהתבקש במסגרתה. לא זו אף זאת, שבתום אותו דיון ניתן צו מניעה בהסכמת המבקש.