רע"א 2569/16, רוזנבלום מלי ואח' נ' עדנה שושנה רוזנשיין

1. בפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 9.3.2016 (רע"א 47976-02-16, השופטת ע' צ'רניאק). בית המשפט המחוזי קיבל את בקשתה של המשיבה לעכב מכירתו של נכס במסגרת הליך של פירוק שיתוף במקרקעין. ההחלטה על פירוק השיתוף ניתנה על-ידי בית משפט השלום בתל אביב-יפו ביום 7.1.2016 (ת"א 2798-09-14, השופטת ר' ערקובי).

רקע והליכים קודמים

2. הצדדים להליך שבפני הם הבעלים במשותף של מבנה המיועד לשימור מחמיר ברחוב ביאליק 19 בתל-אביב (להלן: הנכס). על רקע מחלוקת שהתגלעה ביניהם בנוגע לשימור הנכס, המבקשים הגישו לבית משפט השלום תביעה לפירוק השיתוף בו. בית משפט השלום קיבל את עמדת המבקשים והורה על פירוק השיתוף בדרך של מכירת הנכס. בהחלטה, שנשאה את הכותרת "פסק דין", קבע בית משפט השלום כי בנסיבות העניין לא ניתן לבצע חלוקה בעין, וכי מכל מקום חלוקה כזו תגרום לצדדים הפסד ניכר.

3. המשיבה, שבבעלותה ששית מהזכויות בנכס, הגישה לבית המשפט המחוזי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית משפט השלום, וכן בקשה לעיכוב ביצוע של ההחלטה. בהחלטתו מיום 24.2.2016 קבע בית המשפט המחוזי כי לאחר שהמשיבה תפקיד את העירבון הנדרש להבטחת הוצאות המבקשים "יהיה עיכוב בצוע עד להחלטה בבר"ע". המבקשים הגישו בקשה לעיון חוזר בהחלטה זו ועמה בקשה למתן רשות להגיב, לאחר שלטענתם לא ניתנה להם הזדמנות להביע את עמדתם ביחס לבקשה לעיכוב ביצוע. ביום 9.3.2016 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה לעיון חוזר בהחלטה נוספת, לאחר שנתן למבקשים הזדמנות להגיש תגובה מטעמם. בית המשפט המחוזי קבע בהחלטה כי מצא להשאיר את עיכוב הביצוע על כנו, וכי "בנסיבות ראוי הוא לעכב את הבצוע עד להכרעה". להשלמת התמונה יצוין כי בית המשפט המחוזי המליץ למבקשים להסכים כי תינתן רשות ערעור והערעור יישמע על-ידי הרכב, וזאת בשל כך ש"ההחלטה נושא הבר"ע... נושקת לפסק דין". המבקשים הסכימו להמלצה זו, אך ציינו כי אין בהסכמתם כדי לפגוע בטענותיהם בכל הנוגע להחלטה בעניין עיכוב הביצוע, וכי הם שוקלים להגיש בעניין זה בקשת רשות ערעור. מכאן הבקשה שבפני.

בקשת רשות הערעור

4. בבקשה שבפני טוענים המבקשים כי החלטתו של בית המשפט המחוזי לעכב את החלטתו של בית משפט השלום (ומכאן את מכירת הנכס) אינה מנומקת. כמו כן, הם טוענים כי היה על בית המשפט המחוזי לדחות את הבקשה לעיכוב ביצוע על הסף בשים לב לכך שהיא לא נתמכה בתצהיר להוכחת הנזקים הנטענים על-ידי המשיבה.

5. המבקשים מוסיפים כי גם לגופם של דברים אין לעכב את ביצועה של ההחלטה של בית משפט השלום. לטענת המבקשים, סיכויי הערעור שהגישה המשיבה נמוכים, בהתחשב בכך שהחלטתו של בית משפט השלום רצופה קביעות עובדתיות ונסמכת על חוות דעת שמאי מומחה מטעם בית המשפט. כמו כן, הם מדגישים כי לא ניתן לפרק את השותפות בנכס אלא בדרך של מכירתו.

6. המבקשים טוענים עוד כי גם מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובתם. בהקשר זה, המבקשים מצביעים על כך שהנכס לא משמש כדירת מגורים ואין לו ערך ייחודי מבחינתה של המשיבה, אשר כלל אינה מתגוררת בארץ. עוד טוענים המבקשים כי עיכוב הביצוע של ההחלטה יגרום להם לנזק כלכלי כבד.

7. המשיבה הגישה את תגובתה לבקשה ביום 10.5.2016, בהתאם להחלטתי מיום 19.4.2016.