רע"א 24847-05-17 כריים נ' ארייט

1.בפניי בקשת רשות ערעור, שהוגשה על ידי מר עבדאללה כריים (להלן: "המבקש"), על החלטת בית משפט השלום בחיפה (כבוד השופט יהושע רטנר), שניתנה ביום 30/04/17 במסגרת תיק תא"ח 21553-03-17, לפיה מצא בית משפט קמא, כי התביעה לפינוי מושכר שהגיש המבקש כנגד הגב' נאדיה ארייט (להלן: "המשיבה"), אינה ראויה לדיון במסגרת תביעה לפינוי מושכר כפי שהוגשה, אם כי בסדר דין רגיל.

2.מבקשת רשות הערעור עולה, כי המבקש הגיש כנגד המשיבה תביעה לפינוי מושכר, הנמצא ברחוב קדושי דמשק 8 בחיפה, והידועה כגוש 10913, חלקה 150, תת חלקה 2 (להלן: "המקרקעין/הדירה"), שהוראות חוק הגנת הדייר (נוסח משלוב], התשל"ב-1972, אינן חלות עליו, וזאת מכוח פרק טז'4 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ד-1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי" או "התקנות").

3.על פי הנטען בכתב התביעה, שהגיש המבקש ביום 09/03/17, המבקש הינו הבעלים הרשום של המקרקעין. עוד נטען בכתב התביעה, כי המשיבה הפרה את תנאי ההסכם, אשר כרתה עם המבקש, בכך שהיא מחזיקה בדירה ומשתמשת בה, על אף סיום תקופת השכירות ביום 24/12/16, והגם שלא שילמה דמי שכירות בסך של 2,700 ₪ לחודש, החל מחודש נובמבר 2016.

4.ביום 09/04/17 הגישה המשיבה כתב הגנה, במסגרתו טענה בפירוט, בין היתר, כי היא הבעלים האמיתי של המקרקעין, שכן הדירה נרכשה על ידי בעלה, מר רשיד זיאדנה, עבור המשיבה כנדוניית נישואים, וכי המבקש, בו לא פגשה מעולם, הינו חברו הטוב של בעלה של המשיבה, והשניים קשרו קשר, כדי לרמות את הרשויות ואת המשיבה, ומכאן, שאין להיעתר לתביעה.

במסגרת כתב ההגנה נטען, בין היתר, כי התביעה הוגשה על רקע סכסוך משפטי המתנהל בבית משפט לענייני משפחה, בין המשפחה לבין מר רשיד זיאדנה, אשר בו נכלל גם עניין הדירה, ומשכך, אין יריבות בינה לבין המבקש, ואף לבית משפט אין סמכות עניינית לדון בתביעה.

5.בדיון, שהתקיים ביום 30/04/17 בפני בית משפט קמא, ולאחר שהמשיבה הגישה בקשה לסילוק התביעה על הסף, ביקש בית משפט קמא את עמדת הצדדים, לעניין העברת התביעה למסלול של תביעה רגילה. המבקש התנגד לבקשה וטען, כי הינו עומד על בירור התביעה על פי פרק טז'4 לתקנות סדר הדין האזרחי, ואילו המשיבה טענה, כי לאור הטענות העולות בכתב הגנתה, ראוי כי התביעה תועבר למסלול של תביעה רגילה.

6.בית משפט קמא, לאחר ששקל את טענות הצדדים ושב ועיין בכתבי הטענות, קבע בהחלטתו, שלא מדובר בתביעה טיפוסית של פינוי מושכר, אלא בפרשה סבוכה יותר, שיש לבררה בפסים של תביעה רגילה ולא בהליך מקוצר, וזאת על מנת לאפשר למשיבה לקבל את יומה בבית המשפט, ומבלי לפגוע באפשרותו של התובע אף הוא לקבל את יומו בבית המשפט ולהוכיח את טענותיו.

לאור האמור, הורה בית משפט קמא על ביטול ישיבת ההוכחות שהייתה קבועה בפניו והורה לצדדים להגיש עדויות ראשיות. כן קבע בית משפט קמא את התיק לדיון בפניו ליום 03/07/17.

7.המבקש מיאן להשלים עם החלטת בית משפט קמא, ובמסגרת בקשת רשות הערעור שהגיש, המשתרעת על 17 עמודים, טען כנגד החלטת בית משפט קמא, להעביר את התביעה לדיון במסגרת הליך של סדר רגיל. כן טען המבקש, לחילופין, כי ככל שהחלטת בית משפט קמא תיוותר על כנה, יש להורות, כי בדיון שנקבע ליום 03/07/17 יישמעו הוכחות, ובכל מקרה, הדיון בתביעה העיקרי ייקבע בדחיפות מירבית, עוד לפני הפגרה.