רע"א
בית המשפט העליון
|
2407-14
14/10/2015
|
בפני השופטים :
1. י' דנציגר
2. ד' ברק-ארז
3. מ' מזוז
|
| - נגד - |
המבקשים:
1. מורן רוחם
2. צחי מצליח רוחם
עו"ד יגאל חברוני
עו"ד סימה וייס (דרעי)
|
המשיבה:
אג'נס פרנס פרס בע"מ
עו"ד אופיר טל
עו"ד ויקטוריה פאנוס
|
| פסק דין |
השופטת ד' ברק-ארז:
- מהי הערכאה המוסמכת לדון בתביעות שמגיש מעסיק כנגד עובד בגין גניבת כספים ממקום העבודה, או פעולות אחרות שלא כדין בנכסים או בזכויות כספיות של המעסיק? שאלה זו, שעמדה במרכז הדיון, חזרה ועוררה בפנינו את סוגית התיחום של קו הגבול בין סמכויותיהם של בתי המשפט האזרחיים לבין סמכויותיהם של בתי הדין לעבודה.
השאלה המשפטית
- במרכזו של הדיון עומדת שאלת פרשנותו של סעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 (להלן: חוק בית הדין לעבודה או החוק) המגדיר את תחום הסמכות הייחודית של בית הדין לעבודה. באופן ספציפי יותר, הבקשה נסבה על פרשנותם של סעיפי-משנה (1) ו-(1ב) של סעיף 24(א) לחוק זה, המורה בחלקו הרלוונטי, כך:
"לבית דין אזורי תהא סמכות ייחודית לדון –
(1) בתובענות בין עובד או חליפו למעסיק או חליפו שעילתן ביחסי עבודה, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עבודה ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש];
...
(1ב) תובענה שעילתה בסעיפים 29, 31, 62 או 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] בקשר לסכסוך עבודה".
- אם כן, נקודת המוצא היא שמכלול הסכסוכים בין עובד למעסיק שעילתם ביחסי העבודה, לרבות אלה הנוגעים לקבלה לעבודה ולסיומה, מסורים לסמכותו של בית הדין לעבודה. עם זאת, לכלל זה נקבע חריג: "למעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש]". השאלה היא מה היקפו של חריג זה, ובאופן ספציפי אף יותר, האם הוא משתרע גם על תובענות שעניינן גניבה ומעילה בכספי המעסיק. תובענות מסוג זה מבוססות במקרה הרגיל על עוולות בנזיקין, כדוגמת תרמית וגזל. במקביל לכך, אותם מעשים עצמם מהווים במקרים רבים גם הפרה של חוזה העבודה. כמו כן, לעתים, מעשים שלגביהם טוען המעסיק כי הם מהווים תרמית וגזל עשויים להיות כאלה שהעובד טוען כי נעשו מכוח הזכויות שהוענקו לו בחוזה העבודה (היינו, שמדובר בהטבות שהיה מותר לו לקבלן מכוח יחסי העבודה). איפה יתבררו תביעות מסוג זה?
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת