רע"א 23940-04-16 האחים חוסיין עלי אחמד לפיתוח וצנרת בע"מ נ' דב פרנקל בע"מ

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת כב' השופטת עינב גולומב מיום 18.1.16 במסגרתה ניתנה למבקשת רשות להתגונן מפני תביעת המשיבה, אולם רשות זו הותנתה בהפקדת סך של 370,000 ₪ בקופת בית המשפט.

המבקשת מלינה על התנייה זו, באשר לשיטתה, נימוקי בקשתה למתן רשות להתגונן מצדיקים מתן רשות להתגונן ללא כל תנאי.

התביעה מפניה ביקשה המבקשת להתגונן היא תביעה כספית על סך של 1,873,208 ₪ אשר הוגשה על ידי מפרק המשיבה, ברשות בית המשפט שלפירוק, בית המשפט המחוזי בחיפה.

בין המבקשת למשיבה התקיימו קשרים עסקיים במסגרתם מכרה המשיבה למבקשת מוצרים שונים. לאחר מות מנהל המשיבה, נכנסה המשיבה לפירוק ועל פי הנטען, נותרה המבקשת חייבת למשיבה כספים עבור המוצרים אותם רכשה בסכום שהצטבר ל- 1,904,158 ₪. בהעדר תעודת משלוח רלוונטית לאחת החשבוניות, הופחת סכום התביעה לסכום האמור לעיל, ברישא לסעיף זה.

לאחר שעיינתי בתיק ובבקשה, מצאתי כי הבקשה אינה צריכה תשובה ולכן תידחה על אתר, בגדרה של תקנה 406 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

החלטת בית המשפט קמא בה עסקינן היא סבירה, נכונה ומנומקת וניתנה במסגרת שיקול דעתה של הערכאה המבררת ומשכך, לא מצאתי מקום להתערבות בה.

כידוע, רשות להתגונן יכול שתינתן בתנאים (ראו תקנה 210 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984). הלכה היא כי התניית הרשות להתגונן בתנאי תיעשה בנסיבות מיוחדות, כאשר הגנת הנתבע קלושה, אך בכל זאת, מוצא בית המשפט לאפשר לנתבע להתגונן. על בית המשפט להקפיד שלא לקבוע תנאים שאין ידו של הנתבע משגת, זאת על מנת שלא לסכל את המטרה שבבסיס התקנה האמורה (ראו למשל ע"א 527/07 נחום נ' קרן אהרונסון בע"מ (18.2.2008)).

כאמור, לערכאה הדיונית שיקול דעת רחב לעניין זה ואין מקום להתערבות ערכאת הערעור בשיקול דעת זה, אלא במקרים חריגים ויוצאים מן הכלל (ראו למשל ע"א 9654/02 האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פ"ד נט(3) 41 (2004) וראו גם ע"א 5063/08 מ.ציג בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (21.12.2011)).