רע"א 23431-11-16 מ.נ. חסקי בע"מ נ' רקדזן

 מבוא

 1.זוהי בקשת רשות לערער על החלטת סגן הנשיא כב' השופט ערן נווה בת"א 4977/92 מיום 9/10/16. ההחלטה ניתנה במסגרת בקשה לפי פקודת ביזיון בימ"ש, שהגישה המשיבה כנגד המבקשת בטענה כי המבקשת לא ביצעה כראוי את ההסכמות שהושגו בין הצדדים וקיבלו תוקף של פסק דין ביום 21/3/2000.

2.במסגרת הדיון בבקשה שהגישה כאמור המשיבה, נוהלו מספר דיונים בבימ"ש קמא. ביום 16/5/16 נתן בימ"ש קמא החלטה לפיה הגדר הרלוונטית נהרסה, ביום 15/5/16, על פי הודעה שנמסרה מאת המבקשת כאן, והכל בזיקה לפרוטוקול בימ"ש מיום 1/5/16. בימ"ש בהחלטתו מיום 16/5/16, דן בשאלת הוצאות ההליך ופסק כי התוצאה הראויה היא שכל צד יישא בהוצאותיו.

3.החלטת בימ"ש מיום 16/5/16 לא סיימה את ההליכים בין הצדדים וביום 17/5/16, הודיעה המשיבה כי המבקשת לא ביצעה את כל הנדרש ממנה על פי המוסכם בין הצדדים, ועל פי הנדרש כדי לסיים הדיון בבקשתה שהוגשה על פי פקודת ביזיון בימ"ש. עם הגשת ההודעה נאלץ בימ"ש לנהל הליכים נוספים באותה בקשה, במסגרתם גם התבקש בימה"ש על ידי המבקשת כאן לתת צו להמצאת תיק הבניין של המגרש/המבנה של המשיבה כאן, ברח' לוחמי הגטאות 12 נהריה.

בקשת המבקשת כאן למתן צו נעתרה וביום 28/6/16 ניתן הצו המבוקש. כאמור, הצו התבקש וניתן לבקשת המבקשת כאן, כדי להוסיף ולהביא ראיות לדיון שנקבע ליום 31/7/2016 בבקשת המשיבה כאן להצהיר כי המבקשת כאן לא ביצעה כל הנדרש ממנה כדי לסיים ההליך שנפתח לבקשת המשיבה כאן על פי פקודת ביזיון בית משפט. הבאת הראיות נועדה כדי לתמוך בטענות המבקשת כאן בתשובה לבקשת המשיבה.

4.הדיון שנועד מלכתחילה ליום 31/7/16 נדחה על פי בקשת הצדדים או מי מהם והתקיים בסופו של יום בבימ"ש קמא ביום 6/10/16. בבימה"ש קמא לא טען ב"כ המבקשת כאן טענה כלשהי באשר לתוקפו של ההסכם שהיווה בסיס להסכמות שהושגו וקיבלו תוקף של פסק דין כאמור לעיל, ואולם עתר לאפשר לו לחקור את המבקשת וכן טען כי טענות המשיבה באשר לאופן ביצוע ההסכמות אינן מגלות כל העובדות הרלוונטיות. כך למשל נטען כי קיימים הפרשי גובה שנתגלו לטענת המשיבה כאן לאחר הריסת הגדר על ידי המבקשת כפי שנצטוותה לעשות לא בל הריסת הגדר אלא בשל פעולות המשיבה כאן עצמה . זאת משום שהמשיבה הנמיכה את המגרש שבבעלותה בדרך של ביצוע חפירה בו בעת שביצעה פעולות בנייה בו. מטיעוני ב"כ המבקשת כאן ניתן להבין כי הוא ביקש להביא ראיות גם באשר ליכולת ההנדסית לבצע את העבודות הנוספות שבקשה המשיבה לחייב את המבקשת לבצע על פי המוסכם בין הצדדים, שקיבל תוקף של פסק דין, ומכוחו הוגשה בקשתה בהתאם לפקודת ביזיון בימ"ש. בקשת המבקשת כאן לחקור את המשיבה נדחתה. כמו כן, מעיון בפרוטוקול נראה שלא ניתנה למבקשת כאן אפשרות להביא ראיות בדיון.

5.ביום 9/10/16 נתן בימ"ש קמא החלטתו בבקשה נוספת של המשיבה כאן, שהיא מושא הבקשה שבפניי, בגדרה קיבל בימ"ש את עמדת המשיבה כאן לפיה הגדר או החומה שהיה על המבקשת כאן להרוס לא נהרסה בשלמותה . נקבע בהחלטה של בית המשפט קמא כי יסודות הגדר נותרו בקרקע ובשל כך נוצרו הפרשי גבהים והכל תוך הסתמכות בית המשפט קמא על תמונות שהוצגו בפניו. בהתאמה, קבע בימ"ש כי על המבקשת כאן להרוס גם את היסודות של החומה שנותרו בקרקע, משום שהדבר הותיר הפרשי גבהים, ולצורך כך להכניס קונגו או ציוד אחר כדי לבצע את ההריסה הנדרשת.

ביהמ"ש קמא לא קיבל את טענת המשיבה כי יש לבנות חומה בין החלקות, להבדיל בין הגדר שהוקמה ודחה את בקשת המשיבה לעניין זה. על כך לא הוגשה כל השגה.

6.בבקשה שלפניי טוענת המבקשת כי בימ"ש קמא שגה בהחלטתו משום שזו ניתנה מבלי שהובאו ראיות מספיקות כדי לבסס את הקביעה שהיסודות של הגדר שנותרו בקרקע הם שגרמו להפרשי הגבהים. נטען כי בימ"ש שגה משלא אפשר את חקירת המבקשת כדי לאמת את טענות המבקשת כאן, לרבות טענותיה כי הפרשי הגבהים נוצרו בשל עבודות בנייה שביצעה המשיבה במגרשה. נטען כי בימ"ש שגה משקבע קביעות בנוגע להפרשי הגבהים ובנוגע לאופן הראוי שיש לבצע עבודות ההריסה מבלי לקבל חוות דעת מומחה ומבלי לשמוע ראיות נדרשות.

בבקשה כאן נטענה טענה חדשה שלא נטענה בבימ"ש קמא, לפיה הסכם הפשרה שהושג וקיבל תוקף של פסק דין ,שהוגשה לגביו בקשה על פי פקודת ביזיון בימ"ש, והצדדים פעלו על פיו גם בהליך בבית המשפט קמא נעשה בחוסר סמכות והוא בטל. זאת נוכח מינוי כונס נכסים לנכס הרלוונטי עוד בשנת 1995. נטען כי בשל כך לא היתה לצדדים להסכם שקיבל תוקף של פסק דין סמכות לכרתו.