רע"א 23248-06-16 חסקלוביץ נ' נחיאסי

1.בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום ברמלה מיום 5.6.16, הדוחה בקשת המבקשת להזמין באמצעות בית המשפט עדים שאינם בשליטתה.

בית המשפט קמא נימק החלטתו בכך שהבקשה הוגשה תוך שיהוי, זמן קצר לפני ישיבת ההוכחות (הקבועה ליום 15.6.16) ומבלי שניתן כל הסבר "ולו הקל שבקלים" מהם המאמצים שעשתה המבקשת על מנת לקבל תצהירים מהעדים אותם הינה מבקשת לזמן לעדות, ואלו סרבו לבקשתה.

לטענת המבקשת, החלטת בימ"ש קמא אינה עומדת בקנה אחד עם הוראות התקסד"א (תקנות 178-184).

2.דין הבקשה להידחות ללא צורך בתגובת הצד שכנגד.

מדובר בהחלטה דיונית גרידא שערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בה (ר' רע"א 9156/12 פז חברת נפט בע"מ נ' תחנת תדלוק ושירותים צבר בע"מ, 1.1.13).

3.לא מצאתי כי בעניין שבפני מתקיימים החריגים המצדיקים התערבות. מן הראוי היה שהבקשה להזמנת עדים תוגש זמן סביר לפני מועד ההוכחות. זכותו של עד חיצוני להיות מוזמן לעדות זמן סביר מראש, על מנת שיוכל להסדיר ענייניו הפרטיים, ויתור על יום עבודה, נסיעה לביהמ"ש וכיו"ב, וזוהי גם רוח תקנה 182(א) לתקסד"א, אף שאני ערה לפרק הזמן הנקוב בתקנה 182(ב) לתקסד"א. לעניות דעתי, יפה יעשה בעל דין אם יזמין עד שהוא מעוניין בו זמן ניכר יותר מראש.

ואולם, המבקשת הגדילה לעשות, וכלל לא פנתה מיוזמתה לעדים אותם היא מבקשת להזמין, קודם לפנייתה לבימ"ש, ולכך כיוון בימ"ש קמא בשלוש החלטותיו שניתנו לשלוש בקשותיה של המבקשת באותו עניין. ומניין ידעה המבקשת מראש כי העדים יסרבו להסכמתה?! לכך ביקש בימ"ש קמא הסבר בהחלטותיו.

ואם בכל האמור לעיל אין די, הרי שהמבקשת לא ניסתה לתקן בקשתותיה בהתאם להנחיית בימ"ש קמא קודם להגשת בקשת רשות הערעור, והדבר עולה בבירור מהחלטות בימ"ש קמא, וכן מהאמור בבקשה שבפני. גם בה המבקשת אינה מפרטת את ניסיונותיה לבקש תצהירים מהעדים קודם לפנייתה לבימ"ש קמא בבקשה להזמנת עדים.

4.התוצאה היא כי הבקשה נדחית.

משלא התבקשה תגובת הצד שכנגד, אין צו להוצאות.