רע"א 2282-15 פסגות קופות גמל ופנסיה בע"מ נ' לוי

           בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת ש' אלמגור) בת"צ 16623-04-12 מיום 1.3.2015 בה אושרה בקשת המשיבה לאישור תובענה ייצוגית נגד המבקשת (להלן: פסגות).

1. אמה של המשיבה הייתה עמיתה בקופת הגמל "גדיש" (להלן: הקופה) ורשמה את המשיבה כמוטבת בחשבונה. בשנת 2005 נפטרה אמה של המשיבה והותירה אחריה כספים בקופה ובשנת 2008 רכשה פסגות את הקופה והעלתה את שיעור דמי הניהול. ביום 15.4.2012 הגישה המשיבה לבית המשפט המחוזי בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד פסגות בה טענה כי לאחר פטירת אמה היא לא קיבלה כל הודעה בדבר זכאותה לכספים שהותירה אחריה בקופה ואף לא הודעה בדבר העלאת דמי הניהול. לטענת המשיבה, התנהלותה זו של פסגות נבעה ממדיניות מכוונת בה נקטה בשנים שקדמו להגשת בקשת האישור לפיה הסתירה את דבר קיומם של כספים שהופקדו בקופה מבעלי הזכויות בהם, על מנת שתוכל להמשיך ולגבות מתוכם דמי ניהול באין מפריע.

החלטתו של בית המשפט קמא

2. ביום 1.3.2015 קיבל בית המשפט קמא את בקשת האישור והתיר למשיבה לנהל תובענה ייצוגית נגד המבקשת בעילה המתוארת. בהחלטתו קבע בית המשפט קמא כי בתקופה הרלבנטית לבקשת האישור פסגות לא עשתה דבר לאיתור המוטבים בחשבונות, פרט למשלוח מכתב בודד אחד בדואר רגיל לכתובתו של עמית שנפטר, ולא טרחה לעדכן אותם בדבר זכויותיהם בכספים שהפקיד העמית גם כאשר כתובתם הייתה ידועה לה. עוד קבע בית המשפט קמא כי בתקופה שקדמה להגשת בקשת האישור פסגות לא עשתה די כדי ליידע עמיתים בקופה שהקשר עמם נותק בדבר זכויותיהם בכספים שהפקידו בקופה. לפיכך, כך קבע בית המשפט קמא, ישנה אפשרות סבירה כי יוכח שפסגות הפרה את החובה שהוטלה עליה בתקנה 38ד לתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ"ד-1964 (אשר בוטלה בשנת 2013; להלן: תקנות מס הכנסה) לאתר מוטבים של עמיתים שנפטרו ועמיתים שנותק עמם הקשר, כמו גם את חובת הנאמנות המוטלת עליה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), תשס"ה-2005 (להלן: חוק הפיקוח) וחוק הנאמנות, התשל"ט-1979 (להלן: חוק הנאמנות). עוד קבע בית המשפט קמא כי ישנה אפשרות סבירה כי תתקבל הטענה לפיה פסגות הפרה את חובתה להודיע למוטבים בחשבונות של עמיתים שנפטרו ולעמיתים שהקשר עמם נותק על העלאת דמי הניהול בקופה וכי התעשרה שלא כדין כתוצאה מכך. בית המשפט קמא הוסיף וקבע כי בנסיבות אלו, לא ניתן לשלול את האפשרות כי כתוצאה מהתנהלותה של פסגות נגרם לעמיתים בקופה שהקשר עמם נותק ולמוטביםשל עמיתים שנפטרו נזק ממוני ואף נזק בלתי ממוני בשל פגיעה באוטונומיה.

3. בית המשפט קמא דחה את טענת פסגות לפיה המשיבה ידעה מיד לאחר מות אמה כי היא מוטבת בחשבון המתנהל בקופה. כמו כן, דחה בית המשפט קמא את טענת פסגות לפיה המשיבה אינה רשאית להגיש נגדה תובענה ייצוגית מאחר שאינה עמיתה בקופה. לעניין זה עמד בית המשפט קמא על כך שפריט 2 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: חוק תובענות ייצוגיות או החוק) מתיר לכל "לקוח, לרבות ... עמית" בקופת גמל להגיש תובענה ייצוגית נגד החברה המנהלת של הקופה, וזאת "בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו". בית המשפט קמא קבע כי מסעיף זה עולה שעם לקוחותיה של חברה המנהלת קופת גמל נמנים גם מי שאינם עמיתים בקופה ולא התקשרו עמה בעסקה, ומכאן שגם מוטבים בחשבונות של עמיתים שנפטרו יכולים להיחשב כלקוחות של קופת גמל היכולים להגיש נגדה תובענה ייצוגית. בית המשפט קמא הוסיף וציין בהקשר זה כי לאחר שעמית נפטר המוטבים בחשבונו הם אלה שמשלמים את דמי הניהול שגובה פסגות ובנסיבות אלו לא ניתן לטעון כי הם אינם לקוחות שלה. עוד ציין בית המשפט קמא כי סעיף 3 לחוק הפיקוח מטיל על חברה המנהלת קופת גמל חובת נאמנות גם כלפי מוטבים של עמיתים שנפטרו, ואף מטעם זה יש לדחות את טענת פסגות לפיה המשיבה אינה רשאית להגיש נגדה תובענה ייצוגית.

4. כמו כן, דחה בית המשפט קמא את טענתה של פסגות לפיה חברי הקבוצה שבשמה הוגשה בקשת האישור נבדלים זה מזה באופן כה מהותי עד שלא ניתן להגיש בשמם תובענה ייצוגית אחת, ועוד נדחתה על ידו הטענה לפיה חוק הפיקוח מטיל חובה לשלוח דיווחים לעמיתים בקופה בלבד ואינו מחייב משלוח דיווחים למוטבים של עמיתים שנפטרו. טענות נוספות של פסגות אשר נדחו על ידי בית המשפט קמא הן הטענה כי בזמנים הרלבנטיים לבקשת האישור לא הייתה לה גישה למרשם האוכלוסין ועל כן לא היה באפשרותה להשיג פרטים עדכניים של המוטבים בחשבונות העמיתים שנפטרו וליצור עמם קשר, והטענה לפיה היא אינה מחויבת לשלוח הודעות בדואר רשום למוטבים בחשבונות של עמיתים שנפטרו או לעמיתים שהקשר עמם נותק מן הטעם שהדבר כרוך בהוצאות ניכרות. בהתייחס לטענת פסגות לפיה במועדים הרלבנטיים לבקשת האישור לא היה בנמצא הסדר חוקי או טכני שמכוחו הייתה יכולה לאתר מוטבים בחשבונות של עמיתים שנפטרו וליידע אותם בדבר זכויותיהם, ציין בית המשפט קמא כי על אף שרק בשנת 2012 פורסמו תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (איתור עמיתים ומוטבים), תשע"ב-2012 (להלן: תקנות האיתור) אשר קבעו כיצד בדיוק יש ליישם את חובת האיתור של מוטבים ועמיתים שהקשר עמם נותק, חובת האיתור והיידוע עצמה הייתה קיימת גם טרם פרסומן של תקנות אלו. ואולם, על אף חובתה האמורה, פסגות לא הביאה כל ראיה לכך שקבעה לעצמה כללים מתאימים לצורך איתור מוטבים ועמיתים בקופה ויידועם בדבר זכויותיהם. אשר לטענתה של פסגות לפיה הפעילה בשנים הרלבנטיות מנגנון לאיתור עמיתים שדברי הדואר שנשלחו אליהם חזרו לקופה, ציין בית המשפט כי לגרסתה של פסגות עצמה היא אינה שולחת לעמיתיה דיווחים והודעות בדואר רשום וכי לא הוצגו על ידה הנהלים שלפיהם פעלה לאתר עמיתים שהקשר עמם נותק. לפיכך, קבע בית המשפט כי לא ניתן לדעת האם פסגות שלחה מכתבים רשומים לעמיתים שחשבונם לא היה פעיל במשך תקופה ממושכת והקשר עמם נקטע. על כן גם לא הוכח על ידה שבהפעלת מנגנון לאיתור עמיתים שדברי הדואר שלהם חזרו לקופה היא יצאה ידי חובתה לפעול לאיתור עמיתים שהקשר עמם נותק.

5. מהטעמים האמורים קבע בית המשפט קמא כי מתקיימים במקרה דנן התנאים לאישור התובענה כייצוגית והורה כי קבוצת התובעים המיוצגת תכלול את כלל המוטבים של עמיתים שנפטרו אשר פסגות לא הביאה לידיעתם את דבר היותם בעלי זכויות בכספים שבניהולה ואשר לא קיבלו ממנה עדכונים שוטפים בנוגע למצב החשבון או הודעה בדבר העלאת דמי הניהול בקופה. עוד קבע בית המשפט קמא כי הקבוצה תכלול גם את כל העמיתים שהקשר עמם נותק ולא קיבלו מפסגות עדכונים שוטפים בנוגע למצב חשבונם או הודעה בדבר העלאת דמי הניהול. ביום 26.3.2015 נתן בית המשפט קמא החלטה מבהירה לפיה בקבוצת התובעים נכללים גם יורשים על פי דין של עמיתים שנפטרו ולא יודעו כנדרש לגבי זכויותיהם בכספים שהפקידו מורישיהם בקופה.

           מכאן בקשת רשות הערעור.