רע"א 22233-08-15 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' סיאדה

על החלטת בית משפט השלום בנצרת (כב' השופט הבכיר ש' סרחאן) מיום 23.06.2015 בת"א 42672-10-12.

1.המשיב נפגע בשנת 2005 בתאונת דרכים שהוכרה ע"י המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה. תחילה נקבע, כי נכותו הרפואית של המשיב הינה בשיעור של 10% . לאחר מכן הגישו הצדדים ערר על קביעה זו, וביום 28.03.2010 קבעה הוועדה הרפואית לעררים את נכותו הרפואית של המשיב בשיעור 0% (להלן: החלטת הוועדה). המשיב הגיש מספר ערערים על קביעות הועדה הרפואית של המל"ל, ובאחרון שבהם (ב"ל 11638-10-10 מיום 31.1.2011) נקבע, כי עניינו יושב לדיון בפני הוועדה רפואית לעררים אשר תתכנס בהרכב שונה. אלא שבפועל לא זימנה הוועדה הרפואית לעררים את המשיב כפי שנקבע.

כעבור שלוש שנים הגיש המשיב בקשה לבית המשפט קמא, להתיר לו הבאת ראיות לסתור את קביעת המוסד לביטוח לאומי, ובקשה למינוי מומחה רפואי בתחום הכירורגיה אורתופדית. לשיטתו, החלטות הוועדות הרפואיות בקשר למצבו הרפואי וקביעת נכותו כתוצאה מהתאונה מצביעות על טעות בקבלת החלטות, המצדיקה מתן הבאת ראיות לסתור. מנגד טענה המבקשת, כי החלטת הוועדה, לפיה נכותו של המשיב כתוצאה מהתאונה הינה 0%, שרירה וקיימת. עוד הפנתה המבקשת לשורה של מסמכים רפואיים, מהם היא מבקשת ללמוד כי המשיב סבל מבעיות אורתופדיות שונות עובר לתאונה, ומכאן שהחלטת הועדה הינה נכונה.

3.בית המשפט קמא קיבל את בקשת המשיב והורה על מינוי מומחה רפואי בתחום האורתופדי. בהחלטת בית המשפט קמא צוין, כי הוועדה לעררים לא פעלה בהתאם לפסק הדין (ב"ל 11638-10-10) ולא זימנה אות המשיב לדיון בעניינו. מדובר בפגם מהותי, וספק על כן, אם ניתן לומר כי קיימת בענייננו קביעה על פי דין.

4.על החלטה זו מלינה המבקשת, בבקשת רשות ערעור שהניחה לפניי, ובה היא מונה שורה של נסיבות, שלטענתה נשקלו באופן שגוי במניין שיקוליו של השופט קמא. כעיקר נטען כי המשיב לא זומן לוועדה נוספת כיוון שביום 28.03.2010 נידון עניינו בפני וועדה בהרכב שונה. עוד נטען, כי העובדה כי תלוי ועומד ערעור על החלטת הוועדה אינה משנה את יציבות הקביעה בעניין נכותו של המשיב.

5.לאחר עיון בבקשה על נספחיה לא ראיתי כי היא צריכה תשובה, ולכן אדחנה על אתר, בגדרה של תקנה 406 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. הלכה היא משכבר, כי השגה על החלטת ביניים של הערכאה הדיונית מקומה, ככלל, בערעור על פסק הדין. התערבות ערכאת הערעור בהחלטת ביניים תיעשה באופן חריג, כאשר ההחלטה עשויה להשפיע באופן מהותי על זכויותיו של בעל דין, לגרום נזק ממשי, או לגרום לקיומו של הליך שגוי או מיותר (רע"א 1665-15 אטיאס נ' רוסו (26.08.2015)). לכך מיתוספת ההלכה, לפיה בית המשפט שלערעור "יתערב רק במקרים חריגים ובנסיבות יוצאות דופן בהחלטתה של הערכאה הדיונית בבקשה להביא ראיות לסתור" (רע"א 11325/05 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' גולינבסקי (27.2.06). המקרה שלפנינו איננו נמנה על המקרים החריגים המצדיקים התערבות ערכאת ערעור בהחלטת ביניים, ואין בו נסיבות יוצאות דופן, המצדיקות התערבות בהחלטה המתירה הבאת ראיות לסתור.

6.אשר על כן הנני דוחה את הבקשה. משלא נתבקשה תשובה, לא אתן צו להוצאות.

ניתן היום, ג' תשרי תשע"ו, 16 ספטמבר 2015, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: