רע"א 2221-09-16 דרמון נ' גרמה ואח'

מבוא

לפניי בקשת רשות ערעור שהוגשה ביום 4.9.2016 על החלטת השופטת מירב קלמפר נבון מיום 28.8.2016, במסגרתה נדחתה בקשה לדחיית מועד גילוי 20 תמלילי הקלטות (בבקשה נכתב כי מדובר ב-21 תמלילים אולם בהמשך ציין המבקש כי נכתב כך בטעות, להלן – תמלילי הקלטות) ונקבע מועד לקיום הליך גילוי מסמכים (להלן – ההחלטה), הסעד שהתבקש הוא ביטול ההחלטה, עיכוב ביצוע ודחיית מועד גילוי תמלילי ההקלטות עד תום פרשת התביעה.

תיק בית משפט קמא עוסק בתביעה שכנגד של המבקש לחייב את המשיבה 3, חברת תעשיות רדמיקס בע"מ (להלן – החברה), לפצות אותו בגין נזקים שנגרמו בגין אספקת בטון פגום ותופעות סדיקה שנוצרו מיד בגמר היציקה, תמלילי ההקלטות הינם שיחות עם נציגי החברה שהוקלטו, לטענת המבקש, בהסכמתם.

בהחלטתי מיום 4.9.2016 עיכבתי את ביצוע ההחלטה עד למתן החלטה אחרת והוריתי כי ב"כ המבקש ימציא לבית המשפט את תמלילי ההקלטות במעטפה סגורה וכן ימציא את רשות הערעור והחלטתי הנ"ל לצדדים אשר ימסרו תגובתם תוך 20 יום ממועד קבלת הבקשה והחלטה.

ביום 6.9.2016 הומצאו לעיוני תמלילי ההקלטות וביום 26.9.2016 משהתקבלה לבקשה רק תגובת החברה, חייבתי את ב"כ המבקש להמציא לעיוני את אישורי המסירה למבקשים 1 ו-2, משעד יום 6.10.2016 ב"כ המבקש לא עשה כן, קבעתי כי בשל ההתעלמות מהחלטותיי בכוונתי לשקול את מחיקת הבקשה על הסף ולבטל את עיכוב הביצוע.

ביום 9.10.2016 הגיש ב"כ המבקש העתק אישורי המסירה לבית המשפט לפיהם רק ביום 6.10.2016 נשלחו אלה בדואר רשום למשיבים, בנסיבות אלה ביטלתי את ההחלטה על עיכוב הביצוע וקבעתי כי אמתין לתגובת משיבים 1-2 רק אם אסבור שיש הצדקה לכך, אולם לאחר עיון בתיק לא מצאתי כל הצדקה להמתין עם מתן פסק הדין.

תמצית טענות הצדדים

1. ב"כ המבקש טען בבקשתו כי שגה בית משפט קמא עת התעלם מהמחלוקת בשאלת מועד החתימה על מסמך הסרת האחריות (מסמך אשר לא צורף למסמכי בקשת הערעור), אשר לטענתו נציג החברה החתים את המבקש לאחר יציקת הבטון ביום 6.5.2015 ויש בתמלילי השיחות בכדי לאשש זאת ואת כל הקשור לנסיבות ולמועד החתימה על המסמך, כאשר ההקלטות בוצעו בהסכמה, ועל כן יש למבקש יסוד לגיטימי לטעון שמן הראוי להעמיד עניין זה במבחן החקירה שכנגד והחברה אינה רשאית לעיין בו שכן תכליתו הפרכת טענותיה ועל כן מטרת הגילוי הינה שלא בתום לב ולמטרות זרות, כאשר גילוי התמלילים יסכל את חקר האמת משהמשיבים יוכלו לתאם בניהם גרסאות ולפגוע בטיב התביעה שכנגד.

   עוד טען, כי גילוי מוקדם יאפשר "מסע דיג" של עובדות להכנת התצהירים בהתאם להקלטות וכן כי תמלילי ההקלטות חוסים תחת חסיון על מסמכים שהוכנו לצורך משפט, לאחר שהחברה הגישה תביעה משפטית כנגד המבקש.

   ב"כ המבקש הפנה לפסיקה בה הוכרה האפשרות של דחיית העיון במסמכי הנתבע (רע"א 4249/98 סויסה נ' הכשרת ישוב (19.12.1999) (להלן – הלכת סויסה) ורע"א 5422/12 פינקלשטיין נ' הפול מאגר הישראלי לביטוח רכב בע"מ (12.8.2012).

2. ב"כ החברה טענו בתגובתם כי דינה של בקשת רשות הערעור להידחות על הסף, וזאת מכיוון שהחלטה זו הינה אחת מאותן החלטות בהן לא תינתן רשות ערעור לפי סעיפים 1(5), (6) –(10) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), תשס"ט-2009 (להלן-הצו), בנוסף הפנו אל פסק דינו של בית המשפט העליון שניתן לאחרונה במותב תלתא ברע"א 6801/15 ברנשטיין נ' נכסים ח.ו.מ.ג בע"מ (24.7.2016) (להלן – הלכת ברנשטיין), שם נדחתה החלטה שניתנה על בסיס הלכת סויסה ונקבע כי צו בתי המשפט אכן מונע מתן רשות ערעור על החלטות שניתנו מכוח הלכת סויסה.

   עוד טענו כי דין הבקשה להידחות גם לגופה וזאת משום שבהחלטות דיוניות שכאלה מסור לשופט הדן בתיק שיקול דעת רחב ביותר וערכאת הערעור לא תתערב בהחלטות אלו אלא במקרים נדירים ביותר, בייחוד כאשר מדובר בהחלטה שעניינה גילוי מסמכים וסדר הבאת הראיות ולא נטען כנגדה כי היא בלתי סבירה ו/או קיצונית.