רע"א 22159-11-14 בן רוחי ואח' נ' אמידי

המבקשים הגישו לבית המשפט השלום באשקלון בקשה במעמד צד אחד, מכוח חוק מניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב – 2001 (להלן- החוק), ליתן צו אשר יאסור על המשיב להטרידם בכל דרך, לאיים עליהם, לבלוש אחריהם או לארוב להם, ליצור עימם קשר בעל פה או בכל אמצעי אחר, שלא לחסום את הגישה לחניה מחוץ לביתם ולהורות למשיב להסיר מצלמות אבטחה שהתקין על גג ביתו הצופות אל ביתם וחצרם של המבקשים ופוגעות בפרטיותם.

המשיב מצדו העלה טענות נגדיות לפיהן המבקשים איימו, בין היתר, לפגוע בקו בזק המספק תקשורת אינטרנט לביתו – הדרושה לו לפרנסתו.

לאחר דיון שהתקיים בפני בית המשפט קמא במעמד הצדדים (ביום 27/10/14), קבע בית המשפט קמא (כב' השופט ע. כפכפי) כי "...הטענות ההדדיות אינן יכולות להיות מוכרעות בשלמותן במסגרת הליך של מניעת הטרדה מאיימת..." וניתן צו הדדי המונע משני הצדדים מלבצע פעולות חד צדדיות בקשר לקו הבזק למשך עשרה ימים.

אשר לטענת המבקשים לפגיעה בפרטיות, נעתר בית המשפט קמא לבקשה בחלקה וקבע כי "...המצלמה של המשיב אשר הוספה לאחרונה וצופה לגן הציבורי וממנה ניתן לראות חלק מחצר ביתם של המבקשים... פוגעת במידה העולה על הנדרש בפרטיות המבקשים על פני הצורך של המשיב בהגנה על ביתו." והורה למשיב "...תוך 7 ימים להסיר מצלמה זו או להסיט אותה באופן שיוכח למבקשים או לאיש מקצוע מטעמם כי אינו צופה לתוך חצרם ולא רואים במצלמה חלק מהחצר." תוקף הצו הועמד על שישה חודשים.

ואילו אשר למצלמה הנוספת, לא מצא בית המשפט קמא ליתן צו להסרתה אך הורה למשיב לאפשר "...לפי דרישת המבקשים לאדם מטעמם לבחון האם מצלמות אלה לא צופות לגג ביתם אשר לו גג עם זכוכית".

כמו כן הורה בית המשפט קמא למשיב להימנע "...משליחת הודעות בטלפון או בכתב למבקשים למעט במכתבים רשמיים במידה ומבקש לפתוח בהליכים בנוגע לתלונותיו", למשך שלושה חודשים, וכן להימנע מלהחנות את רכבו "באופן המקשה על כניסה ויציאה בשביל החנייה של המבקשים".

נגד החלטה זו מוגשת בקשת הרשות לערער שבפני.

בבקשתם טוענים המבקשים כי שגה בית המשפט קמא משלא נעתר לבקשתם במלואה והורה רק על הסרת מצלמת אבטחה אחת ולא על הסרת כולן.

עוד טוענים המבקשים, כי על אף החלטת בית המשפט קמא, טרם פעל המשיב להסרת המצלמה ומכאן שביזה את החלטת בית המשפט קמא.

דין הבקשה להידחות על הסף גם מבלי להידרש לתגובת המשיב.

החלטת בית המשפט קמא ניתנה לאחר שמיעת טענות שני הצדדים ובחינת ראיותיהם כפי שהוצגו לפניו במסגרתה נעתר בית המשפט קמא לבקשת המבקשים כמעט במלואה. החלטת בית המשפט קמא להורות על הסרת מצלמת אבטחה אחת והסטתה של מצלמה נוספת מכיוון ביתם של המבקשים נעשתה לאחר שהתרשם מהראיות שהציגו לפניו הצדדים. מפרוטוקול הדיון קמא ניתן להתרשם כי המשיב הציג לבית המשפט קמא, באמצעות מחשב נייד, את שטח הצילום הנקלט במצלמות האבטחה והצהיר כי חלק מהמצלמות מותקנות לצורך הרתעתי בלבד ואינן מחוברות כלל. המדובר במובהק בקביעת ממצאי עובדה מתוך ראיות הצדדים כפי שהובאו בפני הערכאה המבררת.