רע"א 21664-12-15 מ. אדלר הנדסה בע"מ נ' בר חן ואח'

1.בפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בחיפה (כבוד השופט א. גולדקורן) בת.א. 21119-01-15 מיום 26.11.15, במסגרתה קבע כי החלטה בבקשת המבקשת לקביעת "השתק פלוגתא" תינתן בפסק הדין.

2.המבקשת הגישה נגד המשיבים תביעה כספית על סך של 752,128 ₪. בכתב התביעה טענה המבקשת כי השכירה למשיב מס' 1 חנויות בבניין "בית הדר" באזור התעשיה הצפוני בנהריה, אשר למבקשת זכויות חכירה לדורות בהן, על פי הסכם שכירות מיום 20.3.12 , וכי המשיב מס' 1 לא שילם את דמי השכירות המגיעים ממנו ואף גרם נזקים למושכרים. המשיב מס' 2 ערב לכל התחייבויות המשיב מס' 1.

3.בכתב ההגנה טען המשיב מס' 1 כי ההסכם היה מותנה בתנאי מתלה (כריתת הסכם שכירות נוסף בין יחזקאל קטן ובין המשיב מס' 2) וכי מאחר והסכם השכירות הנוסף לא נכנס לתוקף , גם ההסכם בין המשיב מס' 1 והמבקשת בוטל, וכי אין בסיס לתביעת המבקשת. בין היתר נאמר בכתב ההגנה כי "בימים אלו" מתנהל הליך דומה בבימ"ש השלום בקריות בת.א. 3452-01-13 בין הבעלים של נכס אחר בבניין (יחזקאל קטן) לבין המשיב מס' 2 , אשר נמצא לקראת מתן פסק דין וכי "עיון במסכת התביעה, כתבי בי דין לא כל שכן דיון ההוכחות, יכול לשפוך אור על התיק דנן".

4.ביום 15.7.15 ניתן פסק דין בת.א. 3542-01-13 ובו נקבע כי המשיב מס' 2 גרם נזקים למושכר ששכר מיחזקאל קטן , ועליו לפצות את יחזקאל קטן בסכום של 68,400 ₪.

5.בעקבות פסק הדין הגישה המבקשת "בקשה לקביעת השתק פלוגתא" – לקבוע כי הקביעה לפיה בין המשיב מס' 2 לבין יחזקאל קטן נכרת הסכם שכירות תקף יוצרת השתק פלוגתא כלפי המשיבים כאן, מאחר ונקבע בו כי נכרת הסכם תקף בין יחזקאל קטן ובין המשיב מס' 2 , דהיינו התקיים התנאי המתלה בהסכם בין המבקשת והמשיב מס' 1.

6.המשיב מס' 1 התנגד לבקשת המבקשת. המשיב מס' 1 טען כי לא מתקיים תנאי מהותי לקיום מעשה בי-דין והוא זהות הצדדים להליכים השונים, וכי המשיב מס' 1 לא קיבל את יומו בבית המשפט ויש לאפשר לו לטעון את טענותיו כלפי תביעת המבקשת.

7.המבקשת הגישה תשובה לתגובה וטענה כי המשיב מס' 1 הוא שתלה יהבו בפסק הדין הנ"ל וטען כי יוכל לשפוף אור על התביעה נגדו וכי בימ"ש קמא חייב להסתמך על הקביעה בהליך הנ"ל.

8.בהחלטה מיום 26.11.15 קבע בימ"ש קמא כי "ככל שיידרש, תינתן החלטה במחלוקת נשוא בקשה זו במסגרת פסק הדין, ולא כהחלטת ביניים".

9.החלטה זו היא נשוא הבקשה בפני. בבקשה טענה המבקשת כי החלטה בבקשתה לקבוע קיומו של השתק פלוגתא ייתר את שלב הראיות בכל הנוגע לתוקפו של ההסכם בין המבקשת לבין המשיב מס' 1 מאחר וטענת ההגנה היחידה של המשיב מס' 1 היתה כי ההסכם לא נכנס לתוקף מאחר וגם ההסכם האחר לא נכנס לתוקף. המבקשת טענה גם כי בימ"ש קמא לא נימק החלטתו וכי גם מטעם זה בלבד יש לקבל את הבקשה.