רע"א 21656-05-14 גולרדין נ' עירית תל-אביב-יפו

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב מיום 14.3.14 (כב' השופט גיא הימן) לפיה ניתנה למבקש רשות להתגונן בכפוף להפקדת סך של 30,000 ₪. עוד נקבע בהחלטה כי הנתבע מוותר על טענות הסף שהעלה, בהתאם להודעתו בדיון.

המשיבה הגישה תובענה שעניינה סילוק יד במקרקעין כנגד המבקש. במסגרת הליך קמא העלה המבקש טענות סף וכן עתר לקבלת רשות להתגונן.

במסגרת ההחלטה נושא הבר"ע נקבע כי "ניתנה בזה רשות להתגונן בכפוף לכך שהמבקש יפקיד בקופת בית המשפט, בתוך 30 ימים מהיום, סך של 30,000 ₪ במזומן. לא יופקד הסכום במלואו – תוכל המשיבה – התובעת לעתור לפסק דין לפינוי. לפי הודעת הנתבע בדיון שהתקיים, הוא מוותר על טענות הסף שהועלו."

בבר"ע שלפני טוען המבקש כי בית משפט קמא לא הכריע בטענות הסף שהעלה, אף כי בהחלטתו מיום 12.2.14 נקבע שתינתן הכרעה בעניין זה. עוד טוען המבקש כי הפקדת סכום כסף גדול כתנאי לקבלת רשות להתגונן נועלת בפניו, הלכה למעשה, את דלתות בית המשפט.

מעיון בבר"ע ובתגובה לה מצאתי לקבל את הבר"ע ולדון בה כבערעור.

בדיון שנערך בפני בית משפט קמא ביום 12.2.14 קבע בית המשפט כי "תינתן החלטה בבקשה למחיקה על הסף."

בהחלטה מאוחרת יותר מיום 15.2.14 קבע בית משפט קמא כי "המבקש ישקול אם יש מקום לעמוד על טענות הסף ככל שתשתנה עמדתה של המשיבה."

משהודיעה המשיבה ביום 3.3.14 לבית משפט קמא כי היא עומדת על עמדתה שלא ליתן רשות להתגונן, הרי שאין בסיס איתן לקביעה כי המבקש ויתר על טענות הסף .

בנוסף, לא מצאתי בהחלטה נושא הבר"ע כל נימוק באשר לחיוב המבקש בהפקדת ערבון כתנאי לקבלת רשות להתגונן.