רע"א 2120-07-16 גבעון נ' זקן

לאחר שעיינתי בבקשה לעיכוב ביצוע, בבקשה ובתגובה שהוגשה לעניין פסילת המומחה נשוא החלטת בימ"ש קמא, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להדחות.

ביהמ"ש מינה בהסכמת הצדדים מומחה מטעמו, מהנדס, ביום 5.3.16. המהנדס קיבל את טענות הצדדים כולל חוות דעת מהנדס מטעם המבקש. נערך ביקור במקום נערכו פרוטוקולים וצולמו תמונות.

ביום 1.6.16 הוגשה חוות הדעת וניתנה החלטה לפיה ניתן להגיש שאלות הבהרה עד ליום 8.6.16. כן נקבע שאי הגשת שאלות הבהרה כמוה כהודעה על העדרן של שאלות כאלה.

ביום 5.6.16 הוגשה השלמה לחוות הדעת, לבקשת ביהמ"ש בעניין עלות הריסת הקיר.

המשיב מבחינתו לא הגיש שאלות הבהרה והודיע שאין בכוונתו לעשות כן. המבקש לא הודיע דבר.

ביום 7.6.16, בחלוף שבוע מהגשת חוות הדעת, ולאחר הגשת חוות הדעת הוגשה בקשה לפסול את המומחה.

ביום19.6.16 לאחר קבלת תגובות הצדדים והמומחה, ניתנה החלטה מנומקת על ידי ביהמ"ש קמא הדוחה את בקשת הפסילה. במסגרת אותה החלטה ניתנה אפשרות נוספת לצדדים להגיש שאלות הבהרה עד ליום 3.7.16. במקום לנצל הזדמנות זו ולשקוד על הגשת שאלות הבהרה, הגיש המבקש בקשת רשות ערעור ובקשה לעיכוב ביצוע, לבימ"ש זה.

מאז מתן ההחלטה ביום 19.6.16 חלפו כשבועיים. למבקש לא אצה הדרך להגיש בקשה לעיכוב ביצוע. זאת ועוד, גם בבקשתו מציין המבקש במפורש כי ממילא לא ניתן יהיה לבצע את ההריסה ללא היתר מהעירייה, כך שגם מסיבה זו אין שום דחיפות בבקשה לעיכוב ביצוע.