רע"א 20422-02-16 צציק נ' יונה אברך בעמ ואח'

1.בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בנתניה (כב' השופטת ס' קולנדר-אברמוביץ) מיום 10.1.16, אשר דחתה את בקשת המבקש למתן פסק דין חלקי בהעדר הגנה נגד המשיבים.

2.כעולה מהבקשה, המבקש הינו בעל זכויות בנחלה בישוב הדר ומתגורר בה. המשיבה 3 התירה למשיבות 1-2 ולאחרים לפניהן, להקים ולנהל תחנת דלק הסמוכה למקום מגורי המבקש. מזה שנים מתנהלים הליכים בנוגע לאותה תחנת דלק אשר לטענת המבקש הוקמה ללא היתר בניה. ניתנו צווי סגירה, צווים להפסקת פעילות התחנה ופינוי המתקנים בה, ניתנו צווים בהליכי תכנון ובניה, ניתנה הכרעת דין ביחס לחוקיות הקמת תחנת הדלק והפעלתה. למרות כל זאת ממשיכה תחנת הדלק לפעול ובכך לגרום למבקש נזקים ולהוות מטרד.

3.ההליך הרלוונטי לעניינינו, המתנהל בבימ"ש קמא, הינו תביעה נזיקית ועשיית עושר, בסך 900,000 ₪, שהגיש המבקש נגד המשיבים (כך מוגדר בכותרת התביעה, נספח 2 לבר"ע). במסגרת תביעתו עתר המבקש גם למתן צו מניעה האוסר על המשך הפעלת התחנה, צו עשה לסילוק התחנה ולהסרת המטרדים שהיא גורמת (סעיף 99ב לכתב התביעה).

המשיבות 1-2 הגישו כתב הגנה מטעמן, ולטענת המבקש במסגרת כתב הגנתן המשיבות 1-2 לא חלקו על כך שמכלי התחנה נמצאים במקום ללא היתר. על כן ביקש המבקש שיינתן לטובתו פסק דין חלקי בנוגע לשימוש והפעלת תחנת הדלק.

4.בימ"ש קמא דחה כאמור את בקשתו משני נימוקים עיקריים –

האחד – כי הנתבעות (המשיבות) לא הודו בכל עובדה שהיא כפי שטוען המבקש;

השני – כי במסגרת פסק דין שניתן בביהמ"ש המחוזי הותר המשך הפעלת התחנה באמצעות הנתבעת 3 והמשך מתן שירותי תדלוק לחברי האגודה, וכי גם במסגרת הכרעת הדין לא נקבע כי על התחנה להפסיק לפעול.

5.תמצית טענות המבקש-

המבקש חוזר על טענותיו בבימ"ש קמא ומוסיף כי החלטת בימ"ש קמא אינה מנומקת; בימ"ש קמא לא נימק באילו עובדות המשיבות לא הודו; המשיבה 3 מודה במפורש כי המכלים הוצבו על המקרקעין ללא היתר בסעיפים 3, 20-22, 36 בכתב הגנתה; כך גם המשיבות 1-2 בסע' 35(ג) בכתב הגנתן; המבקש אף מפנה לסעיפים בהכרעת הדין בהם נקבע כי המשיבות 1 ו-3 הודו שהמכלים קיימים ללא היתר; בימ"ש קמא לא התייחס לכך שהמשיבה 1 מפעילה את התחנה ולא המשיבה 3 . המבקש מדגיש כי פסק הדין החלקי המבוקש נוגע רק לצו האוסר על המשיבה 1 להפעיל את התחנה.

6.תמצית תשובת המשיבות 1-2-