רע"א 19500-10-15

זו בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בחיפה (השופט הבכיר יעקב וגנר) מיום 12.9.15, לפיה דחה את עיקר הבקשה להוצאת צו מניעה זמני, אלא שהגביל את ניהול הפעוטון ל- 7 ילדים, ותנאים נוספים.

טענת המבקשים, שבגינה הגישו בקשה לרשות ערעור, היא שבקשת המשיבה בסיכומיה להגביל את מספר הילדים ל- 7 היא הרחבת חזית בלתי מוסכמת שבית המשפט לא היה רשאי להחליט לפיה, וכי לא היתה להם הזדמנות להגיב לבקשה זו, משום שלא נכללה בבקשה המקורית.

כעולה מן הפרוטוקול, בפעוטון יש כיום 7 ילדים. יש בו 7 מזרונים ל- 7 ילדים. זה המצב הקיים. בנסיבות אלה, גם ללא בקשה מטעם המשיבה להגביל את ניהול הפעוטון ל- 7 ילדים, היה זה במסגרת שיקול דעתו של בית המשפט לאזן בין זכויות הצדדים על ידי הגבלת מספר הילדים למצב הקיים, עד להכרעה בתביעה. בית המשפט אינו מוגבל להכרעה דיכוטומית, בין קבלה מוחלטת של הבקשה לדחייה מוחלטת, ויכול לקבוע לפי הראיות שבפניו תוצאת ביניים השומרת על המצב הקיים. אין מדובר בהרחבת חזית, והעובדה שגם המשיבה ביקשה את מה שיכול בית המשפט להחליט ללא בקשתה, אינה עושה את הבקשה להרחבת חזית, ואינה עושה את ההחלטה להחלטה מעבר לחזית שבין הצדדים.

אני דוחה גם את הטענה שלא ניתנה למבקשים הזדמנות להתגונן מפני בקשה להגביל את ניהול הפעוטון למצב הקיים. נושא זה עלה בדברי הצדדים עוד לפני סיכומי המבקשים – עמ' 13 שורה 19; עמ' 14 שורה 7; עמ' 22 שורה 26 (לשאלה כמה פעוטות יש שם ענתה העדה "12" וכאשר נשאלה אם יש מיטות ל- 12 ענתה שכרגע יש 7 מזרונים ל- 7 ילדים); עמ' 26 שורה 5-6. בתגובה, ב"כ המבקשים הסתפקה בטענה שמדובר בהרחבת חזית, בלי לטעון כל טענה שלפיה היה על בית המשפט לקבוע נקודת איזון אחרת שתשמור על זכויות התובעת מצד אחד, ולא תפריע לנתבעים מצד שני להמשיך לקיים את מה שהם מקיימים כיום.

על פי כל האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה. מכיוון שלא נדרשה תשובת המשיבים, אין צו להוצאות. העירבון שהופקד יוחזר למבקשים.

ניתנה היום, ז' חשוון תשע"ו, 20 אוקטובר 2015, בהעדר הצדדים.